Esther

1:1 ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד-כוש שבע ועשרים ומאה מדינה

1:2 בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה

1:3 בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל-שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו

1:4 בהראתו את-עשר כבוד מלכותו ואת-יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום

1:5 ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל-העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד-קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך

1:6 חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי-בוץ וארגמן על-גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט-ושש ודר וסחרת

1:7 והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך

1:8 והשתיה כדת אין אנס כי-כן יסד המלך על כל-רב ביתו לעשות כרצון איש-ואיש

1:9 גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש

1:10 ביום השביעי כטוב לב-המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את-פני המלך אחשורוש

1:11 להביא את-ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את-יפיה כי-טובת מראה היא

1:12 ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו

1:13 ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי-כן דבר המלך לפני כל-ידעי דת ודין

1:14 והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות

1:15 כדת מה-לעשות במלכה ושתי על אשר לא-עשתה את-מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים

1:16 ויאמר מומכן לפני המלך והשרים לא על-המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על-כל-השרים ועל-כל-העמים אשר בכל-מדינות המלך אחשורוש

1:17 כי-יצא דבר-המלכה על-כל-הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את-ושתי המלכה לפניו ולא-באה

1:18 והיום הזה תאמרנה שרות פרס-ומדי אשר שמעו את-דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף

1:19 אם-על-המלך טוב יצא דבר-מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס-ומדי ולא יעבור אשר לא-תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה

1:20 ונשמע פתגם המלך אשר-יעשה בכל-מלכותו כי רבה היא וכל-הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד-קטן

1:21 וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן

1:22 וישלח ספרים אל-כל-מדינות המלך אל-מדינה ומדינה ככתבה ואל-עם ועם כלשונו להיות כל-איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו

2:1 אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש זכר את-ושתי ואת אשר-עשתה ואת אשר-נגזר עליה

2:2 ויאמרו נערי-המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה

2:3 ויפקד המלך פקידים בכל-מדינות מלכותו ויקבצו את-כל-נערה-בתולה טובת מראה אל-שושן הבירה אל-בית הנשים אל-יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרקיהן

2:4 והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן

2:5 איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן-שמעי בן-קיש איש ימיני

2:6 אשר הגלה מירושלים עם-הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך-יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל

2:7 ויהי אמן את-הדסה היא אסתר בת-דדו כי אין לה אב ואם והנערה יפת-תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת

2:8 ויהי בהשמע דבר-המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל-שושן הבירה אל-יד הגי ותלקח אסתר אל-בית המלך אל-יד הגי שמר הנשים

2:9 ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את-תמרוקיה ואת-מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת-לה מבית המלך וישנה ואת-נערותיה לטוב בית הנשים

2:10 לא-הגידה אסתר את-עמה ואת-מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא-תגיד

2:11 ובכל-יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית-הנשים לדעת את-שלום אסתר ומה-יעשה בה

2:12 ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל-המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים

2:13 ובזה הנערה באה אל-המלך את כל-אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד-בית המלך

2:14 בערב היא באה ובבקר היא שבה אל-בית הנשים שני אל-יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא-תבוא עוד אל-המלך כי אם-חפץ בה המלך ונקראה בשם

2:15 ובהגיע תר-אסתר בת-אביחיל דד מרדכי אשר לקח-לו לבת לבוא אל-המלך לא בקשה דבר כי אם את-אשר יאמר הגי סריס-המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל-ראיה

2:16 ותלקח אסתר אל-המלך אחשורוש אל-בית מלכותו בחדש העשירי הוא-חדש טבת בשנת-שבע למלכותו

2:17 ויאהב המלך את-אסתר מכל-הנשים ותשא-חן וחסד לפניו מכל-הבתולות וישם כתר-מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי

2:18 ויעש המלך משתה גדול לכל-שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך

2:19 ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער-המלך

2:20 אין אסתר מגדת מולדתה ואת-עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת-מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו

2:21 בימים ההם ומרדכי יושב בשער-המלך קצף בגתן ותרש שני-סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש

2:22 ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי

2:23 ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על-עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך

3:1 אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את-המן בן-המדתא האגגי וינשאהו וישם את-כסאו מעל כל-השרים אשר אתו

3:2 וכל-עבדי המלך אשר-בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי-כן צוה-לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה

3:3 ויאמרו עבדי המלך אשר-בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך

3:4 ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי-הגיד להם אשר-הוא יהודי

3:5 וירא המן כי-אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה

3:6 ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי-הגידו לו את-עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את-כל-היהודים אשר בכל-מלכות אחשורוש עם מרדכי

3:7 בחדש הראשון הוא-חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים-עשר הוא-חדש אדר

3:8 ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם-אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל-עם ואת-דתי המלך אינם עשים ולמלך אין-שוה להניחם

3:9 אם-על-המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר-כסף אשקול על-ידי עשי המלאכה להביא אל-גנזי המלך

3:10 ויסר המלך את-טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן-המדתא האגגי צרר היהודים

3:11 ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך

3:12 ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל-אשר-צוה המן אל אחשדרפני-המלך ואל-הפחות אשר על-מדינה ומדינה ואל-שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך

3:13 ונשלוח ספרים ביד הרצים אל-כל-מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את-כל-היהודים מנער ועד-זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים-עשר הוא-חדש אדר ושללם לבוז

3:14 פתשגן הכתב להנתן דת בכל-מדינה ומדינה גלוי לכל-העמים להיות עתדים ליום הזה

3:15 הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה

4:1 ומרדכי ידע את-כל-אשר נעשה ויקרע מרדכי את-בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה

4:2 ויבוא עד לפני שער-המלך כי אין לבוא אל-שער המלך בלבוש שק

4:3 ובכל-מדינה ומדינה מקום אשר דבר-המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים

4:4 ותבואינה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את-מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל

4:5 ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על-מרדכי לדעת מה-זה ועל-מה-זה

4:6 ויצא התך אל-מרדכי אל-רחוב העיר אשר לפני שער-המלך

4:7 ויגד-לו מרדכי את כל-אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על-גנזי המלך ביהודיים לאבדם

4:8 ואת-פתשגן כתב-הדת אשר-נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את-אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל-המלך להתחנן-לו ולבקש מלפניו על-עמה

4:9 ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי

4:10 ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל-מרדכי

4:11 כל-עבדי המלך ועם-מדינות המלך ידעים אשר כל-איש ואשה אשר יבוא-אל-המלך אל-החצר הפנימית אשר לא-יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט-לו המלך את-שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל-המלך זה שלושים יום

4:12 ויגידו למרדכי את דברי אסתר

4:13 ויאמר מרדכי להשיב אל-אסתר אל-תדמי בנפשך להמלט בית-המלך מכל-היהודים

4:14 כי אם-החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית-אביך תאבדו ומי יודע אם-לעת כזאת הגעת למלכות

4:15 ותאמר אסתר להשיב אל-מרדכי

4:16 לך כנוס את-כל-היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל-תאכלו ואל-תשתו שלשת ימים לילה ויום גם-אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל-המלך אשר לא-כדת וכאשר אבדתי אבדתי

4:17 ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר-צותה עליו אסתר

5:1 ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית-המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על-כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית

5:2 ויהי כראות המלך את-אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את-שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט

5:3 ויאמר לה המלך מה-לך אסתר המלכה ומה-בקשתך עד-חצי המלכות וינתן לך

5:4 ותאמר אסתר אם-על-המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל-המשתה אשר-עשיתי לו

5:5 ויאמר המלך מהרו את-המן לעשות את-דבר אסתר ויבא המלך והמן אל-המשתה אשר-עשתה אסתר

5:6 ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה-שאלתך וינתן לך ומה-בקשתך עד-חצי המלכות ותעש

5:7 ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי

5:8 אם-מצאתי חן בעיני המלך ואם-על-המלך טוב לתת את-שאלתי ולעשות את-בקשתי יבוא המלך והמן אל-המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך

5:9 ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את-מרדכי בשער המלך ולא-קם ולא-זע ממנו וימלא המן על-מרדכי חמה

5:10 ויתאפק המן ויבוא אל-ביתו וישלח ויבא את-אהביו ואת-זרש אשתו

5:11 ויספר להם המן את-כבוד עשרו ורב בניו ואת כל-אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על-השרים ועבדי המלך

5:12 ויאמר המן אף לא-הביאה אסתר המלכה עם-המלך אל-המשתה אשר-עשתה כי אם-אותי וגם-למחר אני קרוא-לה עם-המלך

5:13 וכל-זה איננו שוה לי בכל-עת אשר אני ראה את-מרדכי היהודי יושב בשער המלך

5:14 ותאמר לו זרש אשתו וכל-אהביו יעשו-עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את-מרדכי עליו ובא-עם-המלך אל-המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ

6:1 בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את-ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך

6:2 וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על-בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש

6:3 ויאמר המלך מה-נעשה יקר וגדולה למרדכי על-זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא-נעשה עמו דבר

6:4 ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית-המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את-מרדכי על-העץ אשר-הכין לו

6:5 ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא

6:6 ויבוא המן ויאמר לו המלך מה-לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני

6:7 ויאמר המן אל-המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו

6:8 יביאו לבוש מלכות אשר לבש-בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו

6:9 ונתון הלבוש והסוס על-יד-איש משרי המלך הפרתמים והלבשו את-האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על-הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו

6:10 ויאמר המלך להמן מהר קח את-הלבוש ואת-הסוס כאשר דברת ועשה-כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל-תפל דבר מכל אשר דברת

6:11 ויקח המן את-הלבוש ואת-הסוס וילבש את-מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו

6:12 וישב מרדכי אל-שער המלך והמן נדחף אל-ביתו אבל וחפוי ראש

6:13 ויספר המן לזרש אשתו ולכל-אהביו את כל-אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא-תוכל לו כי-נפול תפול לפניו

6:14 עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את-המן אל-המשתה אשר-עשתה אסתר

7:1 ויבא המלך והמן לשתות עם-אסתר המלכה

7:2 ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה-שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה-בקשתך עד-חצי המלכות ותעש

7:3 ותען אסתר המלכה ותאמר אם-מצאתי חן בעיניך המלך ואם-על-המלך טוב תנתן-לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי

7:4 כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך

7:5 ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי-זה הוא אשר-מלאו לבו לעשות כן

7:6 ותאמר-אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה

7:7 והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל-גנת הביתן והמן עמד לבקש על-נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי-כלתה אליו הרעה מאת המלך

7:8 והמלך שב מגנת הביתן אל-בית משתה היין והמן נפל על-המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את-המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו

7:9 ויאמר חרבונה אחד מן-הסריסים לפני המלך גם הנה-העץ אשר-עשה המן למרדכי אשר דבר-טוב על-המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו

7:10 ויתלו את-המן על-העץ אשר-הכין למרדכי וחמת המלך שככה

8:1 ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את-בית המן צרר היהודיים ומרדכי בא לפני המלך כי-הגידה אסתר מה הוא-לה

8:2 ויסר המלך את-טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את-מרדכי על-בית המן

8:3 ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן-לו להעביר את-רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על-היהודים

8:4 ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך

8:5 ותאמר אם-על-המלך טוב ואם-מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את-הספרים מחשבת המן בן-המדתא האגגי אשר כתב לאבד את-היהודים אשר בכל-מדינות המלך

8:6 כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר-ימצא את-עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי

8:7 ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית-המן נתתי לאסתר ואתו תלו על-העץ על אשר-שלח ידו ביהודיים

8:8 ואתם כתבו על-היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי-כתב אשר-נכתב בשם-המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב

8:9 ויקראו ספרי-המלך בעת-ההיא בחדש השלישי הוא-חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל-אשר-צוה מרדכי אל-היהודים ואל האחשדרפנים-והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד-כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל-היהודים ככתבם וכלשונם

8:10 ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים

8:11 אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל-עיר-ועיר להקהל ולעמד על-נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את-כל-חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז

8:12 ביום אחד בכל-מדינות המלך אחשורוש בשלושה עשר לחדש שנים-עשר הוא-חדש אדר

8:13 פתשגן הכתב להנתן דת בכל-מדינה ומדינה גלוי לכל-העמים ולהיות היהודיים עתודים ליום הזה להנקם מאיביהם

8:14 הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה

8:15 ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה

8:16 ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר

8:17 ובכל-מדינה ומדינה ובכל-עיר ועיר מקום אשר דבר-המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי-נפל פחד-היהודים עליהם

9:1 ובשנים עשר חדש הוא-חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר-המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם

9:2 נקהלו היהודים בעריהם בכל-מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא-עמד לפניהם כי-נפל פחדם על-כל-העמים

9:3 וכל-שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את-היהודים כי-נפל פחד-מרדכי עליהם

9:4 כי-גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל-המדינות כי-האיש מרדכי הולך וגדול

9:5 ויכו היהודים בכל-איביהם מכת-חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם

9:6 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש

9:7 ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא

9:8 ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא

9:9 ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארידי ואת ויזתא

9:10 עשרת בני המן בן-המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את-ידם

9:11 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך

9:12 ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני-המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה-שאלתך וינתן לך ומה-בקשתך עוד ותעש

9:13 ותאמר אסתר אם-על-המלך טוב ינתן גם-מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני-המן יתלו על-העץ

9:14 ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני-המן תלו

9:15 ויקהלו היהודיים אשר-בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את-ידם

9:16 ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על-נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את-ידם

9:17 ביום-שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה

9:18 והיהודיים אשר-בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה

9:19 על-כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו

9:20 ויכתב מרדכי את-הדברים האלה וישלח ספרים אל-כל-היהודים אשר בכל-מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים

9:21 לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום-חמשה עשר בו בכל-שנה ושנה

9:22 כימים אשר-נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים

9:23 וקבל היהודים את אשר-החלו לעשות ואת אשר-כתב מרדכי אליהם

9:24 כי המן בן-המדתא האגגי צרר כל-היהודים חשב על-היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם

9:25 ובבאה לפני המלך אמר עם-הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר-חשב על-היהודים על-ראשו ותלו אתו ואת-בניו על-העץ

9:26 על-כן קראו לימים האלה פורים על-שם הפור על-כן על-כל-דברי האגרת הזאת ומה-ראו על-ככה ומה הגיע אליהם

9:27 קימו וקבל היהודים עליהם ועל-זרעם ועל כל-הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל-שנה ושנה

9:28 והימים האלה נזכרים ונעשים בכל-דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא-יסוף מזרעם

9:29 ותכתב אסתר המלכה בת-אביחיל ומרדכי היהודי את-כל-תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השנית

9:30 וישלח ספרים אל-כל-היהודים אל-שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת

9:31 לקים את-ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על-נפשם ועל-זרעם דברי הצומות וזעקתם

9:32 ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר

10:1 וישם המלך אחשרש מס על-הארץ ואיי הים

10:2 וכל-מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך הלוא-הם כתובים על-ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס

10:3 כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל-זרעו