Chronicles_2

1:1 ויתחזק שלמה בן-דויד על-מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה

1:2 ויאמר שלמה לכל-ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל-ישראל ראשי האבות

1:3 וילכו שלמה וכל-הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי-שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד-יהוה במדבר

1:4 אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה-לו אהל בירושלם

1:5 ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן-אורי בן-חור שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל

1:6 ויעל שלמה שם על-מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף

1:7 בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן-לך

1:8 ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם-דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו

1:9 עתה יהוה אלהים יאמן דברך עם דויד אבי כי אתה המלכתני על-עם רב כעפר הארץ

1:10 עתה חכמה ומדע תן-לי ואצאה לפני העם-הזה ואבואה כי-מי ישפט את-עמך הזה הגדול

1:11 ויאמר-אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם-לבבך ולא-שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם-ימים רבים לא שאלת ותשאל-לך חכמה ומדע אשר תשפוט את-עמי אשר המלכתיך עליו

1:12 החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן-לך אשר לא-היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה-כן

1:13 ויבא שלמה לבמה אשר-בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על-ישראל

1:14 ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי-לו אלף וארבע-מאות רכב ושנים-עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם-המלך בירושלם

1:15 ויתן המלך את-הכסף ואת-הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר-בשפלה לרב

1:16 ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא סחרי המלך מקוא יקחו במחיר

1:17 ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל-מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו

1:18 ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו

2:1 ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות

2:2 וישלח שלמה אל-חורם מלך-צר לאמר כאשר עשית עם-דויד אבי ותשלח-לו ארזים לבנות-לו בית לשבת בו

2:3 הנה אני בונה-בית לשם יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת-סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו לעולם זאת על-ישראל

2:4 והבית אשר-אני בונה גדול כי-גדול אלהינו מכל-האלהים

2:5 ומי יעצר-כח לבנות-לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה-לו בית כי אם-להקטיר לפניו

2:6 ועתה שלח-לי איש-חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם-החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי

2:7 ושלח-לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם-עבדיך

2:8 ולהכין לי עצים לרב כי הבית אשר-אני בונה גדול והפלא

2:9 והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף

2:10 ויאמר חורם מלך-צר בכתב וישלח אל-שלמה באהבת יהוה את-עמו נתנך עליהם מלך

2:11 ויאמר חורם ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את-השמים ואת-הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה-בית ליהוה ובית למלכותו

2:12 ועתה שלחתי איש-חכם יודע בינה לחורם אבי

2:13 בן-אשה מן-בנות דן ואביו איש-צרי יודע לעשות בזהב-ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל-פתוח ולחשב כל-מחשבת אשר ינתן-לו עם-חכמיך וחכמי אדני דויד אביך

2:14 ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני ישלח לעבדיו

2:15 ואנחנו נכרת עצים מן-הלבנון ככל-צרכך ונביאם לך רפסדות על-ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם

2:16 ויספר שלמה כל-האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות

2:17 ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את-העם

3:1 ויחל שלמה לבנות את-בית-יהוה בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי

3:2 ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו

3:3 ואלה הוסד שלמה לבנות את-בית האלהים הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים

3:4 והאולם אשר על-פני הארך על-פני רחב-הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור

3:5 ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרות

3:6 ויצף את-הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים

3:7 ויחף את-הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב ופתח כרובים על-הקירות

3:8 ויעש את-בית-קדש הקדשים ארכו על-פני רחב-הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות

3:9 ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב

3:10 ויעש בבית-קדש הקדשים כרובים שנים מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב

3:11 וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים כנף האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש מגיע לכנף הכרוב האחר

3:12 וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש דבקה לכנף הכרוב האחר

3:13 כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על-רגליהם ופניהם לבית

3:14 ויעש את-הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים

3:15 ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר-על-ראשו אמות חמש

3:16 ויעש שרשרות בדביר ויתן על-ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות

3:17 ויקם את-העמודים על-פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם-הימיני יכין ושם השמאלי בעז

4:1 ויעש מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו

4:2 ויעש את-הים מוצק עשר באמה משפתו אל-שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב

4:3 ודמות בקרים תחת לו סביב סביב סובבים אתו עשר באמה מקיפים את-הים סביב שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו

4:4 עומד על-שנים עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל-אחריהם ביתה

4:5 ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת-כוס פרח שושנה מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל

4:6 ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את-מעשה העולה ידיחו בם והים לרחצה לכהנים בו

4:7 ויעש את-מנרות הזהב עשר כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול

4:8 ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול ויעש מזרקי זהב מאה

4:9 ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה ודלתות לעזרה ודלתותיהם צפה נחשת

4:10 ואת-הים נתן מכתף הימנית קדמה ממול נגבה

4:11 ויעש חורם את-הסירות ואת-היעים ואת-המזרקות ויכל חירם לעשות את-המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים

4:12 עמודים שנים והגלות והכתרות על-ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את-שתי גלות הכתרות אשר על-ראש העמודים

4:13 ואת-הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שנים טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את-שתי גלות הכתרות אשר על-פני העמודים

4:14 ואת-המכנות עשה ואת-הכירות עשה על-המכנות

4:15 את-הים אחד ואת-הבקר שנים-עשר תחתיו

4:16 ואת-הסירות ואת-היעים ואת-המזלגות ואת-כל-כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית יהוה נחשת מרוק

4:17 בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה

4:18 ויעש שלמה כל-הכלים האלה לרב מאד כי לא נחקר משקל הנחשת

4:19 ויעש שלמה את כל-הכלים אשר בית האלהים ואת מזבח הזהב ואת-השלחנות ועליהם לחם הפנים

4:20 ואת-המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור

4:21 והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב

4:22 והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל זהב

5:1 ותשלם כל-המלאכה אשר-עשה שלמה לבית יהוה ויבא שלמה את-קדשי דויד אביו ואת-הכסף ואת-הזהב ואת-כל-הכלים נתן באצרות בית האלהים

5:2 אז יקהיל שלמה את-זקני ישראל ואת-כל-ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל-ירושלם להעלות את-ארון ברית-יהוה מעיר דויד היא ציון

5:3 ויקהלו אל-המלך כל-איש ישראל בחג הוא החדש השבעי

5:4 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את-הארון

5:5 ויעלו את-הארון ואת-אהל מועד ואת-כל-כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים

5:6 והמלך שלמה וכל-עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא-יספרו ולא ימנו מרב

5:7 ויביאו הכהנים את-ארון ברית-יהוה אל-מקומו אל-דביר הבית אל-קדש הקדשים אל-תחת כנפי הכרובים

5:8 ויהיו הכרובים פרשים כנפים על-מקום הארון ויכסו הכרובים על-הארון ועל-בדיו מלמעלה

5:9 ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן-הארון על-פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי-שם עד היום הזה

5:10 אין בארון רק שני הלחות אשר-נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם-בני ישראל בצאתם ממצרים

5:11 ויהי בצאת הכהנים מן-הקדש כי כל-הכהנים הנמצאים התקדשו אין לשמור למחלקות

5:12 והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות

5:13 ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול-אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה

5:14 ולא-יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי-מלא כבוד-יהוה את-בית האלהים

6:1 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל

6:2 ואני בניתי בית-זבל לך ומכון לשבתך עולמים

6:3 ויסב המלך את-פניו ויברך את כל-קהל ישראל וכל-קהל ישראל עומד

6:4 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר

6:5 מן-היום אשר הוצאתי את-עמי מארץ מצרים לא-בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא-בחרתי באיש להיות נגיד על-עמי ישראל

6:6 ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על-עמי ישראל

6:7 ויהי עם-לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל

6:8 ויאמר יהוה אל-דויד אבי יען אשר היה עם-לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם-לבבך

6:9 רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא-יבנה הבית לשמי

6:10 ויקם יהוה את-דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על-כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל

6:11 ואשים שם את-הארון אשר-שם ברית יהוה אשר כרת עם-בני ישראל

6:12 ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל-קהל ישראל ויפרש כפיו

6:13 כי-עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על-ברכיו נגד כל-קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה

6:14 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין-כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל-לבם

6:15 אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר-דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה

6:16 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא-יכרת לך איש מלפני יושב על-כסא ישראל רק אם-ישמרו בניך את-דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני

6:17 ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד

6:18 כי האמנם ישב אלהים את-האדם על-הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי-הבית הזה אשר בניתי

6:19 ופנית אל-תפלת עבדך ואל-תחנתו יהוה אלהי לשמע אל-הרנה ואל-התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך

6:20 להיות עיניך פתחות אל-הבית הזה יומם ולילה אל-המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל-התפלה אשר יתפלל עבדך אל-המקום הזה

6:21 ושמעת אל-תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל-המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן-השמים ושמעת וסלחת

6:22 אם-יחטא איש לרעהו ונשא-בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה

6:23 ואתה תשמע מן-השמים ועשית ושפטת את-עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו

6:24 ואם-ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו-לך ושבו והודו את-שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה

6:25 ואתה תשמע מן-השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל-האדמה אשר-נתתה להם ולאבתיהם

6:26 בהעצר השמים ולא-יהיה מטר כי יחטאו-לך והתפללו אל-המקום הזה והודו את-שמך מחטאתם ישובון כי תענם

6:27 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל-הדרך הטובה אשר ילכו-בה ונתתה מטר על-ארצך אשר-נתתה לעמך לנחלה

6:28 רעב כי-יהיה בארץ דבר כי-יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר-לו אויביו בארץ שעריו כל-נגע וכל-מחלה

6:29 כל-תפלה כל-תחנה אשר יהיה לכל-האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל-הבית הזה

6:30 ואתה תשמע מן-השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל-דרכיו אשר תדע את-לבבו כי אתה לבדך ידעת את-לבב בני האדם

6:31 למען ייראוך ללכת בדרכיך כל-הימים אשר-הם חיים על-פני האדמה אשר נתתה לאבתינו

6:32 וגם אל-הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל-הבית הזה

6:33 ואתה תשמע מן-השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר-יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל-עמי הארץ את-שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי-שמך נקרא על-הבית הזה אשר בניתי

6:34 כי-יצא עמך למלחמה על-אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר-בניתי לשמך

6:35 ושמעת מן-השמים את-תפלתם ואת-תחנתם ועשית משפטם

6:36 כי יחטאו-לך כי אין אדם אשר לא-יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל-ארץ רחוקה או קרובה

6:37 והשיבו אל-לבבם בארץ אשר נשבו-שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו

6:38 ושבו אליך בכל-לבם ובכל-נפשם בארץ שבים אשר-שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר-בניתי לשמך

6:39 ושמעת מן-השמים ממכון שבתך את-תפלתם ואת-תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו-לך

6:40 עתה אלהי יהיו-נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה

6:41 ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב

6:42 יהוה אלהים אל-תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך

7:1 וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את-הבית

7:2 ולא יכלו הכהנים לבוא אל-בית יהוה כי-מלא כבוד-יהוה את-בית יהוה

7:3 וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על-הבית ויכרעו אפים ארצה על-הרצפה וישתחוו והודות ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו

7:4 והמלך וכל-העם זבחים זבח לפני יהוה

7:5 ויזבח המלך שלמה את-זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את-בית האלהים המלך וכל-העם

7:6 והכהנים על-משמרותם עמדים והלוים בכלי-שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי-לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם וכל-ישראל עמדים

7:7 ויקדש שלמה את-תוך החצר אשר לפני בית-יהוה כי-עשה שם העלות ואת חלבי השלמים כי-מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את-העלה ואת-המנחה ואת-החלבים

7:8 ויעש שלמה את-החג בעת ההיא שבעת ימים וכל-ישראל עמו קהל גדול מאד מלבוא חמת עד-נחל מצרים

7:9 ויעשו ביום השמיני עצרת כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים

7:10 וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את-העם לאהליהם שמחים וטובי לב על-הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה ולישראל עמו

7:11 ויכל שלמה את-בית יהוה ואת-בית המלך ואת כל-הבא על-לב שלמה לעשות בבית-יהוה ובביתו הצליח

7:12 וירא יהוה אל-שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את-תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח

7:13 הן אעצר השמים ולא-יהיה מטר והן-אצוה על-חגב לאכול הארץ ואם-אשלח דבר בעמי

7:14 ויכנעו עמי אשר נקרא-שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן-השמים ואסלח לחטאתם וארפא את-ארצם

7:15 עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות לתפלת המקום הזה

7:16 ועתה בחרתי והקדשתי את-הבית הזה להיות-שמי שם עד-עולם והיו עיני ולבי שם כל-הימים

7:17 ואתה אם-תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמור

7:18 והקימותי את כסא מלכותך כאשר כרתי לדויד אביך לאמר לא-יכרת לך איש מושל בישראל

7:19 ואם-תשובון אתם ועזבתם חקותי ומצותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם

7:20 ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת-הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל-העמים

7:21 והבית הזה אשר היה עליון לכל-עבר עליו ישם ואמר במה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה

7:22 ואמרו על אשר עזבו את-יהוה אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים ויחזיקו באלהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום על-כן הביא עליהם את כל-הרעה הזאת

8:1 ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את-בית יהוה ואת-ביתו

8:2 והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את-בני ישראל

8:3 וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה

8:4 ויבן את-תדמר במדבר ואת כל-ערי המסכנות אשר בנה בחמת

8:5 ויבן את-בית חורון העליון ואת-בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח

8:6 ואת-בעלת ואת כל-ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל-ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל-חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו

8:7 כל-העם הנותר מן-החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה

8:8 מן-בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא-כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה

8:9 ומן-בני ישראל אשר לא-נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי-המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו

8:10 ואלה שרי הנציבים אשר-למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם

8:11 ואת-בת-פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה-לה כי אמר לא-תשב אשה לי בבית דויד מלך-ישראל כי-קדש המה אשר-באה אליהם ארון יהוה

8:12 אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם

8:13 ובדבר-יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות

8:14 ויעמד כמשפט דויד-אביו את-מחלקות הכהנים על-עבדתם והלוים על-משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר-יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש-האלהים

8:15 ולא סרו מצות המלך על-הכהנים והלוים לכל-דבר ולאצרות

8:16 ותכן כל-מלאכת שלמה עד-היום מוסד בית-יהוה ועד-כלתו שלם בית יהוה

8:17 אז הלך שלמה לעציון-גבר ואל-אילות על-שפת הים בארץ אדום

8:18 וישלח-לו חורם ביד-עבדיו אוניות ועבדים יודעי ים ויבאו עם-עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע-מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל-המלך שלמה

9:1 ומלכת-שבא שמעה את-שמע שלמה ותבוא לנסות את-שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל-שלמה ותדבר עמו את כל-אשר היה עם-לבבה

9:2 ויגד-לה שלמה את-כל-דבריה ולא-נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה

9:3 ותרא מלכת-שבא את חכמת שלמה והבית אשר בנה

9:4 ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא-היה עוד בה רוח

9:5 ותאמר אל-המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על-דבריך ועל-חכמתך

9:6 ולא-האמנתי לדבריהם עד אשר-באתי ותראינה עיני והנה לא הגד-לי חצי מרבית חכמתך יספת על-השמועה אשר שמעתי

9:7 אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד ושמעים את-חכמתך

9:8 יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על-כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את-ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה

9:9 ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר-נתנה מלכת-שבא למלך שלמה

9:10 וגם-עבדי חירם ועבדי שלמה אשר-הביאו זהב מאופיר הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה

9:11 ויעש המלך את-עצי האלגומים מסלות לבית-יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא-נראו כהם לפנים בארץ יהודה

9:12 והמלך שלמה נתן למלכת-שבא את-כל-חפצה אשר שאלה מלבד אשר-הביאה אל-המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה

9:13 ויהי משקל הזהב אשר-בא לשלמה בשנה אחת שש מאות וששים ושש ככרי זהב

9:14 לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל-מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה

9:15 ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על-הצנה האחת

9:16 ושלש-מאות מגנים זהב שחוט שלש מאות זהב יעלה על-המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון

9:17 ויעש המלך כסא-שן גדול ויצפהו זהב טהור

9:18 ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על-מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות

9:19 ושנים עשר אריות עמדים שם על-שש המעלות מזה ומזה לא-נעשה כן לכל-ממלכה

9:20 וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית-יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה

9:21 כי-אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים

9:22 ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר וחכמה

9:23 וכל מלכי הארץ מבקשים את-פני שלמה לשמע את-חכמתו אשר-נתן האלהים בלבו

9:24 והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים דבר-שנה בשנה

9:25 ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים-עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם-המלך בירושלם

9:26 ויהי מושל בכל-המלכים מן-הנהר ועד-ארץ פלשתים ועד גבול מצרים

9:27 ויתן המלך את-הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר-בשפלה לרב

9:28 ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל-הארצות

9:29 ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא-הם כתובים על-דברי נתן הנביא ועל-נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי החזה על-ירבעם בן-נבט

9:30 וימלך שלמה בירושלם על-כל-ישראל ארבעים שנה

9:31 וישכב שלמה עם-אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו

10:1 וילך רחבעם שכמה כי שכם באו כל-ישראל להמליך אתו

10:2 ויהי כשמע ירבעם בן-נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך וישב ירבעם ממצרים

10:3 וישלחו ויקראו-לו ויבא ירבעם וכל-ישראל וידברו אל-רחבעם לאמר

10:4 אביך הקשה את-עלנו ועתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר-נתן עלינו ונעבדך

10:5 ויאמר אלהם עוד שלשת ימים ושובו אלי וילך העם

10:6 ויועץ המלך רחבעם את-הזקנים אשר-היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב לעם-הזה דבר

10:7 וידברו אליו לאמר אם-תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים והיו לך עבדים כל-הימים

10:8 ויעזב את-עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את-הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו

10:9 ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את-העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן-העל אשר-נתן אביך עלינו

10:10 וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה-תאמר לעם אשר-דברו אליך לאמר אביך הכביד את-עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי

10:11 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על-עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים

10:12 ויבא ירבעם וכל-העם אל-רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי

10:13 ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים

10:14 וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את-עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים

10:15 ולא-שמע המלך אל-העם כי-היתה נסבה מעם האלהים למען הקים יהוה את-דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל-ירבעם בן-נבט

10:16 וכל-ישראל כי לא-שמע המלך להם וישיבו העם את-המלך לאמר מה-לנו חלק בדויד ולא-נחלה בבן-ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל-ישראל לאהליו

10:17 ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם

10:18 וישלח המלך רחבעם את-הדרם אשר על-המס וירגמו-בו בני-ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם

10:19 ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה

11:1 ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את-בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם-ישראל להשיב את-הממלכה לרחבעם

11:2 ויהי דבר-יהוה אל-שמעיהו איש-האלהים לאמר

11:3 אמר אל-רחבעם בן-שלמה מלך יהודה ואל כל-ישראל ביהודה ובנימן לאמר

11:4 כה אמר יהוה לא-תעלו ולא-תלחמו עם-אחיכם שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את-דברי יהוה וישבו מלכת אל-ירבעם

11:5 וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה

11:6 ויבן את-בית-לחם ואת-עיטם ואת-תקוע

11:7 ואת-בית-צור ואת-שוכו ואת-עדלם

11:8 ואת-גת ואת-מרשה ואת-זיף

11:9 ואת-אדורים ואת-לכיש ואת-עזקה

11:10 ואת-צרעה ואת-אילון ואת-חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות

11:11 ויחזק את-המצרות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין

11:12 ובכל-עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי-לו יהודה ובנימן

11:13 והכהנים והלוים אשר בכל-ישראל התיצבו עליו מכל-גבולם

11:14 כי-עזבו הלוים את-מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי-הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה

11:15 ויעמד-לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה

11:16 ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את-לבבם לבקש את-יהוה אלהי ישראל באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם

11:17 ויחזקו את-מלכות יהודה ויאמצו את-רחבעם בן-שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה לשנים שלוש

11:18 ויקח-לו רחבעם אשה את-מחלת בן-ירימות בן-דויד אביהיל בת-אליאב בן-ישי

11:19 ותלד לו בנים את-יעוש ואת-שמריה ואת-זהם

11:20 ואחריה לקח את-מעכה בת-אבשלום ותלד לו את-אביה ואת-עתי ואת-זיזא ואת-שלמית

11:21 ויאהב רחבעם את-מעכה בת-אבשלום מכל-נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה-עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות

11:22 ויעמד לראש רחבעם את-אביה בן-מעכה לנגיד באחיו כי להמליכו

11:23 ויבן ויפרץ מכל-בניו לכל-ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים

12:1 ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את-תורת יהוה וכל-ישראל עמו

12:2 ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך-מצרים על-ירושלם כי מעלו ביהוה

12:3 באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר-באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים

12:4 וילכד את-ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד-ירושלם

12:5 ושמעיה הנביא בא אל-רחבעם ושרי יהודה אשר-נאספו אל-ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה-אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף-אני עזבתי אתכם ביד-שישק

12:6 ויכנעו שרי-ישראל והמלך ויאמרו צדיק יהוה

12:7 ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר-יהוה אל-שמעיה לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא-תתך חמתי בירושלם ביד-שישק

12:8 כי יהיו-לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות

12:9 ויעל שישק מלך-מצרים על-ירושלם ויקח את-אצרות בית-יהוה ואת-אצרות בית המלך את-הכל לקח ויקח את-מגני הזהב אשר עשה שלמה

12:10 ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על-יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך

12:11 ויהי מדי-בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל-תא הרצים

12:12 ובהכנעו שב ממנו אף-יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים

12:13 ויתחזק המלך רחבעם בירושלם וימלך כי בן-ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר-בחר יהוה לשום את-שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית

12:14 ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את-יהוה

12:15 ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים הלא-הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל-הימים

12:16 וישכב רחבעם עם-אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו

13:1 בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על-יהודה

13:2 שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת-אוריאל מן-גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם

13:3 ויאסר אביה את-המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע-מאות אלף איש בחור וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל

13:4 ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל-ישראל

13:5 הלא לכם לדעת כי יהוה אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על-ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח

13:6 ויקם ירבעם בן-נבט עבד שלמה בן-דויד וימרד על-אדניו

13:7 ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על-רחבעם בן-שלמה ורחבעם היה נער ורך-לבב ולא התחזק לפניהם

13:8 ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים

13:9 הלא הדחתם את-כהני יהוה את-בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל-הבא למלא ידו בפר בן-בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים

13:10 ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת

13:11 ומקטרים ליהוה עלות בבקר-בבקר ובערב-בערב וקטרת-סמים ומערכת לחם על-השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב כי-שמרים אנחנו את-משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו

13:12 והנה עמנו בראש האלהים וכהניו וחצצרות התרועה להריע עליכם בני ישראל אל-תלחמו עם-יהוה אלהי-אבתיכם כי-לא תצליחו

13:13 וירבעם הסב את-המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם

13:14 ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים בחצצרות

13:15 ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את-ירבעם וכל-ישראל לפני אביה ויהודה

13:16 וינוסו בני-ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם

13:17 ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש-מאות אלף איש בחור

13:18 ויכנעו בני-ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על-יהוה אלהי אבותיהם

13:19 וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את-בית-אל ואת-בנותיה ואת-ישנה ואת-בנותיה ואת-עפרון ובנתיה

13:20 ולא-עצר כח-ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת

13:21 ויתחזק אביהו וישא-לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות

13:22 ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עדו

13:23 וישכב אביה עם-אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים

14:1 ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו

14:2 ויסר את-מזבחות הנכר והבמות וישבר את-המצבות ויגדע את-האשרים

14:3 ויאמר ליהודה לדרוש את-יהוה אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה

14:4 ויסר מכל-ערי יהודה את-הבמות ואת-החמנים ותשקט הממלכה לפניו

14:5 ויבן ערי מצורה ביהודה כי-שקטה הארץ ואין-עמו מלחמה בשנים האלה כי-הניח יהוה לו

14:6 ויאמר ליהודה נבנה את-הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את-יהוה אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו

14:7 ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל-אלה גבורי חיל

14:8 ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד-מרשה

14:9 ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה

14:10 ויקרא אסא אל-יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין-עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי-עליך נשענו ובשמך באנו על-ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל-יעצר עמך אנוש

14:11 ויגף יהוה את-הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים

14:12 וירדפם אסא והעם אשר-עמו עד-לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי-נשברו לפני-יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד

14:13 ויכו את כל-הערים סביבות גרר כי-היה פחד-יהוה עליהם ויבזו את-כל-הערים כי-בזה רבה היתה בהם

14:14 וגם-אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם

15:1 ועזריהו בן-עודד היתה עליו רוח אלהים

15:2 ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל-יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם-תדרשהו ימצא לכם ואם-תעזבהו יעזב אתכם

15:3 וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה

15:4 וישב בצר-לו על-יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם

15:5 ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל-יושבי הארצות

15:6 וכתתו גוי-בגוי ועיר בעיר כי-אלהים הממם בכל-צרה

15:7 ואתם חזקו ואל-ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם

15:8 וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל-ארץ יהודה ובנימן ומן-הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את-מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה

15:9 ויקבץ את-כל-יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי-נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי-יהוה אלהיו עמו

15:10 ויקבצו ירושלם בחדש השלישי לשנת חמש-עשרה למלכות אסא

15:11 ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן-השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים

15:12 ויבאו בברית לדרוש את-יהוה אלהי אבותיהם בכל-לבבם ובכל-נפשם

15:13 וכל אשר לא-ידרש ליהוה אלהי-ישראל יומת למן-קטן ועד-גדול למאיש ועד-אשה

15:14 וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות

15:15 וישמחו כל-יהודה על-השבועה כי בכל-לבבם נשבעו ובכל-רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב

15:16 וגם-מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר-עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את-מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון

15:17 והבמות לא-סרו מישראל רק לבב-אסא היה שלם כל-ימיו

15:18 ויבא את-קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים

15:19 ומלחמה לא היתה עד שנת-שלשים וחמש למלכות אסא

16:1 בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך-ישראל על-יהודה ויבן את-הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה

16:2 ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה ובית המלך וישלח אל-בן-הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר

16:3 ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את-בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי

16:4 וישמע בן הדד אל-המלך אסא וישלח את-שרי החילים אשר-לו אל-ערי ישראל ויכו את-עיון ואת-דן ואת אבל מים ואת כל-מסכנות ערי נפתלי

16:5 ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את-הרמה וישבת את-מלאכתו

16:6 ואסא המלך לקח את-כל-יהודה וישאו את-אבני הרמה ואת-עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את-גבע ואת-המצפה

16:7 ובעת ההיא בא חנני הראה אל-אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על-מלך ארם ולא נשענת על-יהוה אלהיך על-כן נמלט חיל מלך-ארם מידך

16:8 הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על-יהוה נתנם בידך

16:9 כי יהוה עיניו משטטות בכל-הארץ להתחזק עם-לבבם שלם אליו נסכלת על-זאת כי מעתה יש עמך מלחמות

16:10 ויכעס אסא אל-הראה ויתנהו בית המהפכת כי-בזעף עמו על-זאת וירצץ אסא מן-העם בעת ההיא

16:11 והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים הנם כתובים על-ספר המלכים ליהודה וישראל

16:12 ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד-למעלה חליו וגם-בחליו לא-דרש את-יהוה כי ברפאים

16:13 וישכב אסא עם-אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו

16:14 ויקברהו בקברתיו אשר כרה-לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו-לו שרפה גדולה עד-למאד

17:1 וימלך יהושפט בנו תחתיו ויתחזק על-ישראל

17:2 ויתן-חיל בכל-ערי יהודה הבצרות ויתן נציבים בארץ יהודה ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו

17:3 ויהי יהוה עם-יהושפט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים

17:4 כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל

17:5 ויכן יהוה את-הממלכה בידו ויתנו כל-יהודה מנחה ליהושפט ויהי-לו עשר-וכבוד לרב

17:6 ויגבה לבו בדרכי יהוה ועוד הסיר את-הבמות ואת-האשרים מיהודה

17:7 ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו לבן-חיל ולעבדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו ללמד בערי יהודה

17:8 ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים

17:9 וילמדו ביהודה ועמהם ספר תורת יהוה ויסבו בכל-ערי יהודה וילמדו בעם

17:10 ויהי פחד יהוה על כל-ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם-יהושפט

17:11 ומן-פלשתים מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות

17:12 ויהי יהושפט הלך וגדל עד-למעלה ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות

17:13 ומלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם

17:14 ואלה פקדתם לבית אבותיהם ליהודה שרי אלפים עדנה השר ועמו גבורי חיל שלש מאות אלף

17:15 ועל-ידו יהוחנן השר ועמו מאתים ושמונים אלף

17:16 ועל-ידו עמסיה בן-זכרי המתנדב ליהוה ועמו מאתים אלף גבור חיל

17:17 ומן-בנימן גבור חיל אלידע ועמו נשקי-קשת ומגן מאתים אלף

17:18 ועל-ידו יהוזבד ועמו מאה-ושמונים אלף חלוצי צבא

17:19 אלה המשרתים את-המלך מלבד אשר-נתן המלך בערי המבצר בכל-יהודה

18:1 ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב

18:2 וירד לקץ שנים אל-אחאב לשמרון ויזבח-לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל-רמות גלעד

18:3 ויאמר אחאב מלך-ישראל אל-יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי ועמך במלחמה

18:4 ויאמר יהושפט אל-מלך ישראל דרש-נא כיום את-דבר יהוה

18:5 ויקבץ מלך-ישראל את-הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל-רמת גלעד למלחמה אם-אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך

18:6 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו

18:7 ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט עוד איש-אחד לדרוש את-יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי-איננו מתנבא עלי לטובה כי כל-ימיו לרעה הוא מיכיהו בן-ימלא ויאמר יהושפט אל-יאמר המלך כן

18:8 ויקרא מלך ישראל אל-סריס אחד ויאמר מהר מיכהו בן-ימלא

18:9 ומלך ישראל ויהושפט מלך-יהודה יושבים איש על-כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן פתח שער שמרון וכל-הנביאים מתנבאים לפניהם

18:10 ויעש לו צדקיהו בן-כנענה קרני ברזל ויאמר כה-אמר יהוה באלה תנגח את-ארם עד-כלותם

18:11 וכל-הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך

18:12 והמלאך אשר-הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה-אחד טוב אל-המלך ויהי-נא דברך כאחד מהם ודברת טוב

18:13 ויאמר מיכיהו חי-יהוה כי את-אשר-יאמר אלהי אתו אדבר

18:14 ויבא אל-המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל-רמת גלעד למלחמה אם-אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם

18:15 ויאמר אליו המלך עד-כמה פעמים אני משביעך אשר לא-תדבר אלי רק-אמת בשם יהוה

18:16 ויאמר ראיתי את-כל-ישראל נפוצים על-ההרים כצאן אשר אין-להן רעה ויאמר יהוה לא-אדנים לאלה ישובו איש-לביתו בשלום

18:17 ויאמר מלך-ישראל אל-יהושפט הלא אמרתי אליך לא-יתנבא עלי טוב כי אם-לרע

18:18 ויאמר לכן שמעו דבר-יהוה ראיתי את-יהוה יושב על-כסאו וכל-צבא השמים עמדים על-ימינו ושמאלו

18:19 ויאמר יהוה מי יפתה את-אחאב מלך-ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה

18:20 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה

18:21 ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל-נביאיו ויאמר תפתה וגם-תוכל צא ועשה-כן

18:22 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה

18:23 ויגש צדקיהו בן-כנענה ויך את-מיכיהו על-הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח-יהוה מאתי לדבר אתך

18:24 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא

18:25 ויאמר מלך ישראל קחו את-מיכיהו והשיבהו אל-אמון שר-העיר ואל-יואש בן-המלך

18:26 ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום

18:27 ויאמר מיכיהו אם-שוב תשוב בשלום לא-דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם

18:28 ויעל מלך-ישראל ויהושפט מלך-יהודה אל-רמת גלעד

18:29 ויאמר מלך ישראל אל-יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה

18:30 ומלך ארם צוה את-שרי הרכב אשר-לו לאמר לא תלחמו את-הקטן את-הגדול כי אם-את-מלך ישראל לבדו

18:31 ויהי כראות שרי הרכב את-יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו

18:32 ויהי כראות שרי הרכב כי לא-היה מלך ישראל וישבו מאחריו

18:33 ואיש משך בקשת לתמו ויך את-מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך והוצאתני מן-המחנה כי החליתי

18:34 ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד-הערב וימת לעת בוא השמש

19:1 וישב יהושפט מלך-יהודה אל-ביתו בשלום לירושלם

19:2 ויצא אל-פניו יהוא בן-חנני החזה ויאמר אל-המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי יהוה תאהב ובזאת עליך קצף מלפני יהוה

19:3 אבל דברים טובים נמצאו עמך כי-בערת האשרות מן-הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים

19:4 וישב יהושפט בירושלם וישב ויצא בעם מבאר שבע עד-הר אפרים וישיבם אל-יהוה אלהי אבותיהם

19:5 ויעמד שפטים בארץ בכל-ערי יהודה הבצרות לעיר ועיר

19:6 ויאמר אל-השפטים ראו מה-אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט

19:7 ועתה יהי פחד-יהוה עליכם שמרו ועשו כי-אין עם-יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח-שחד

19:8 וגם בירושלם העמיד יהושפט מן-הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יהוה ולריב וישבו ירושלם

19:9 ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת יהוה באמונה ובלבב שלם

19:10 וכל-ריב אשר-יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין-דם לדם בין-תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו ליהוה והיה-קצף עליכם ועל-אחיכם כה תעשון ולא תאשמו

19:11 והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר-יהוה וזבדיהו בן-ישמעאל הנגיד לבית-יהודה לכל דבר-המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם-הטוב

20:1 ויהי אחריכן באו בני-מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על-יהושפט למלחמה

20:2 ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי

20:3 וירא ויתן יהושפט את-פניו לדרוש ליהוה ויקרא-צום על-כל-יהודה

20:4 ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל-ערי יהודה באו לבקש את-יהוה

20:5 ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה לפני החצר החדשה

20:6 ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה-הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב

20:7 הלא אתה אלהינו הורשת את-ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם

20:8 וישבו-בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר

20:9 אם-תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע

20:10 ועתה הנה בני-עמון ומואב והר-שעיר אשר לא-נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום

20:11 והנה-הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו

20:12 אלהינו הלא תשפט-בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה-נעשה כי עליך עינינו

20:13 וכל-יהודה עמדים לפני יהוה גם-טפם נשיהם ובניהם

20:14 ויחזיאל בן-זכריהו בן-בניה בן-יעיאל בן-מתניה הלוי מן-בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל

20:15 ויאמר הקשיבו כל-יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה-אמר יהוה לכם אתם אל-תיראו ואל-תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים

20:16 מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל

20:17 לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את-ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל-תיראו ואל-תחתו מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם

20:18 ויקד יהושפט אפים ארצה וכל-יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה

20:19 ויקמו הלוים מן-בני הקהתים ומן-בני הקרחים להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה

20:20 וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו

20:21 ויועץ אל-העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת-קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו

20:22 ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על-בני עמון מואב והר-שעיר הבאים ליהודה וינגפו

20:23 ויעמדו בני עמון ומואב על-ישבי הר-שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש-ברעהו למשחית

20:24 ויהודה בא על-המצפה למדבר ויפנו אל-ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה

20:25 ויבא יהושפט ועמו לבז את-שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את-השלל כי רב-הוא

20:26 וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה כי-שם ברכו את-יהוה על-כן קראו את-שם המקום ההוא עמק ברכה עד-היום

20:27 וישבו כל-איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל-ירושלם בשמחה כי-שמחם יהוה מאויביהם

20:28 ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל-בית יהוה

20:29 ויהי פחד אלהים על כל-ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל

20:30 ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב

20:31 וימלך יהושפט על-יהודה בן-שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת-שלחי

20:32 וילך בדרך אביו אסא ולא-סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה

20:33 אך הבמות לא-סרו ועוד העם לא-הכינו לבבם לאלהי אבתיהם

20:34 ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים הנם כתובים בדברי יהוא בן-חנני אשר העלה על-ספר מלכי ישראל

20:35 ואחריכן אתחבר יהושפט מלך-יהודה עם אחזיה מלך-ישראל הוא הרשיע לעשות

20:36 ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר

20:37 ויתנבא אליעזר בן-דדוהו ממרשה על-יהושפט לאמר כהתחברך עם-אחזיהו פרץ יהוה את-מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל-תרשיש

21:1 וישכב יהושפט עם-אבתיו ויקבר עם-אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו

21:2 ולו-אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו כל-אלה בני יהושפט מלך-ישראל

21:3 ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם-ערי מצרות ביהודה ואת-הממלכה נתן ליהורם כי-הוא הבכור

21:4 ויקם יהורם על-ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את-כל-אחיו בחרב וגם משרי ישראל

21:5 בן-שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם

21:6 וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת-אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה

21:7 ולא-אבה יהוה להשחית את-בית דויד למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו כל-הימים

21:8 בימיו פשע אדום מתחת יד-יהודה וימליכו עליהם מלך

21:9 ויעבר יהורם עם-שריו וכל-הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את-אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב

21:10 ויפשע אדום מתחת יד-יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו כי עזב את-יהוה אלהי אבתיו

21:11 גם-הוא עשה-במות בהרי יהודה ויזן את-ישבי ירושלם וידח את-יהודה

21:12 ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה אמר יהוה אלהי דויד אביך תחת אשר לא-הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך-יהודה

21:13 ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את-יהודה ואת-ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את-אחיך בית-אביך הטובים ממך הרגת

21:14 הנה יהוה נגף מגפה גדולה בעמך ובבניך ובנשיך ובכל-רכושך

21:15 ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד-יצאו מעיך מן-החלי ימים על-ימים

21:16 ויער יהוה על-יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על-יד כושים

21:17 ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל-הרכוש הנמצא לבית-המלך וגם-בניו ונשיו ולא נשאר-לו בן כי אם-יהואחז קטן בניו

21:18 ואחרי כל-זאת נגפו יהוה במעיו לחלי לאין מרפא

21:19 ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם-חליו וימת בתחלאים רעים ולא-עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו

21:20 בן-שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים

22:1 וימליכו יושבי ירושלם את-אחזיהו בנו הקטן תחתיו כי כל-הראשנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן-יהורם מלך יהודה

22:2 בן-ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת-עמרי

22:3 גם-הוא הלך בדרכי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע

22:4 ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי-המה היו-לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו

22:5 גם בעצתם הלך וילך את-יהורם בן-אחאב מלך ישראל למלחמה על-חזאל מלך-ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את-יורם

22:6 וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את-חזהאל מלך ארם ועזריהו בן-יהורם מלך יהודה ירד לראות את-יהורם בן-אחאב ביזרעאל כי-חלה הוא

22:7 ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבוא אל-יורם ובבאו יצא עם-יהורם אל-יהוא בן-נמשי אשר משחו יהוה להכרית את-בית אחאב

22:8 ויהי כהשפט יהוא עם-בית אחאב וימצא את-שרי יהודה ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו ויהרגם

22:9 ויבקש את-אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל-יהוא וימתהו ויקברהו כי אמרו בן-יהושפט הוא אשר-דרש את-יהוה בכל-לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה

22:10 ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותדבר את-כל-זרע הממלכה לבית יהודה

22:11 ותקח יהושבעת בת-המלך את-יואש בן-אחזיהו ותגנב אתו מתוך בני-המלך המומתים ותתן אתו ואת-מינקתו בחדר המטות ותסתירהו יהושבעת בת-המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו מפני עתליהו ולא המיתתהו

22:12 ויהי אתם בבית האלהים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על-הארץ

23:1 ובשנה השבעית התחזק יהוידע ויקח את-שרי המאות לעזריהו בן-ירחם ולישמעאל בן-יהוחנן ולעזריהו בן-עובד ואת-מעשיהו בן-עדיהו ואת-אלישפט בן-זכרי עמו בברית

23:2 ויסבו ביהודה ויקבצו את-הלוים מכל-ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל-ירושלם

23:3 ויכרת כל-הקהל ברית בבית האלהים עם-המלך ויאמר להם הנה בן-המלך ימלך כאשר דבר יהוה על-בני דויד

23:4 זה הדבר אשר תעשו השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים

23:5 והשלשית בבית המלך והשלשית בשער היסוד וכל-העם בחצרות בית יהוה

23:6 ואל-יבוא בית-יהוה כי אם-הכהנים והמשרתים ללוים המה יבאו כי-קדש המה וכל-העם ישמרו משמרת יהוה

23:7 והקיפו הלוים את-המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל-הבית יומת והיו את-המלך בבאו ובצאתו

23:8 ויעשו הלוים וכל-יהודה ככל אשר-צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את-אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר יהוידע הכהן את-המחלקות

23:9 ויתן יהוידע הכהן לשרי המאות את-החניתים ואת-המגנות ואת-השלטים אשר למלך דויד אשר בית האלהים

23:10 ויעמד את-כל-העם ואיש שלחו בידו מכתף הבית הימנית עד-כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על-המלך סביב

23:11 ויוציאו את-בן-המלך ויתנו עליו את-הנזר ואת-העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך

23:12 ותשמע עתליהו את-קול העם הרצים והמהללים את-המלך ותבוא אל-העם בית יהוה

23:13 ותרא והנה המלך עומד על-עמודו במבוא והשרים והחצצרות על-המלך וכל-עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את-בגדיה ותאמר קשר קשר

23:14 ויוצא יהוידע הכהן את-שרי המאות פקודי החיל ויאמר אלהם הוציאוה אל-מבית השדרות והבא אחריה יומת בחרב כי אמר הכהן לא תמיתוה בית יהוה

23:15 וישימו לה ידים ותבוא אל-מבוא שער-הסוסים בית המלך וימיתוה שם

23:16 ויכרת יהוידע ברית בינו ובין כל-העם ובין המלך להיות לעם ליהוה

23:17 ויבאו כל-העם בית-הבעל ויתצהו ואת-מזבחתיו ואת-צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות

23:18 וישם יהוידע פקדת בית יהוה ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על-בית יהוה להעלות עלות יהוה ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד

23:19 ויעמד השוערים על-שערי בית יהוה ולא-יבא טמא לכל-דבר

23:20 ויקח את-שרי המאות ואת-האדירים ואת-המושלים בעם ואת כל-עם הארץ ויורד את-המלך מבית יהוה ויבאו בתוך-שער העליון בית המלך ויושיבו את-המלך על כסא הממלכה

23:21 וישמחו כל-עם-הארץ והעיר שקטה ואת-עתליהו המיתו בחרב

24:1 בן-שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע

24:2 ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל-ימי יהוידע הכהן

24:3 וישא-לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות

24:4 ויהי אחריכן היה עם-לב יואש לחדש את-בית יהוה

24:5 ויקבץ את-הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל-ישראל כסף לחזק את-בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים

24:6 ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא-דרשת על-הלוים להביא מיהודה ומירושלם את-משאת משה עבד-יהוה והקהל לישראל לאהל העדות

24:7 כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את-בית האלהים וגם כל-קדשי בית-יהוה עשו לבעלים

24:8 ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית-יהוה חוצה

24:9 ויתנו-קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד-האלהים על-ישראל במדבר

24:10 וישמחו כל-השרים וכל-העם ויביאו וישליכו לארון עד-לכלה

24:11 ויהי בעת יביא את-הארון אל-פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי-רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את-הארון וישאהו וישיבהו אל-מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו-כסף לרב

24:12 ויתנהו המלך ויהוידע אל-עושה מלאכת עבודת בית-יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את-בית יהוה

24:13 ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את-בית האלהים על-מתכנתו ויאמצהו

24:14 וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את-שאר הכסף ויעשהו כלים לבית-יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית-יהוה תמיד כל ימי יהוידע

24:15 ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן-מאה ושלשים שנה במותו

24:16 ויקברהו בעיר-דויד עם-המלכים כי-עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו

24:17 ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם

24:18 ויעזבו את-בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את-האשרים ואת-העצבים ויהי-קצף על-יהודה וירושלם באשמתם זאת

24:19 וישלח בהם נבאים להשיבם אל-יהוה ויעידו בם ולא האזינו

24:20 ורוח אלהים לבשה את-זכריה בן-יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את-מצות יהוה ולא תצליחו כי-עזבתם את-יהוה ויעזב אתכם

24:21 ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה

24:22 ולא-זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את-בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש

24:23 ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל-יהודה וירושלם וישחיתו את-כל-שרי העם מעם וכל-שללם שלחו למלך דרמשק

24:24 כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד כי עזבו את-יהוה אלהי אבותיהם ואת-יואש עשו שפטים

24:25 ובלכתם ממנו כי-עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על-מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים

24:26 ואלה המתקשרים עליו זבד בן-שמעת העמונית ויהוזבד בן-שמרית המואבית

24:27 ובניו ורב המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על-מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו

25:1 בן-עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים

25:2 ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם

25:3 ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את-עבדיו המכים את-המלך אביו

25:4 ואת-בניהם לא המית כי ככתוב בתורה בספר משה אשר-צוה יהוה לאמר לא-ימותו אבות על-בנים ובנים לא-ימותו על-אבות כי איש בחטאו ימותו

25:5 ויקבץ אמציהו את-יהודה ויעמידם לבית-אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל-יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש-מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה

25:6 וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל במאה ככר-כסף

25:7 ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל-יבא עמך צבא ישראל כי אין יהוה עם-ישראל כל בני אפרים

25:8 כי אם-בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלהים לפני אויב כי יש-כח באלהים לעזור ולהכשיל

25:9 ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה-לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה

25:10 ויבדילם אמציהו להגדוד אשר-בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי-אף

25:11 ואמציהו התחזק וינהג את-עמו וילך גיא המלח ויך את-בני-שעיר עשרת אלפים

25:12 ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש-הסלע וכלם נבקעו

25:13 ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד-בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה

25:14 ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את-אדומים ויבא את-אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר

25:15 ויחר-אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את-אלהי העם אשר לא-הצילו את-עמם מידך

25:16 ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל-לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי-יעץ אלהים להשחיתך כי-עשית זאת ולא שמעת לעצתי

25:17 ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל-יואש בן-יהואחז בן-יהוא מלך ישראל לאמר לך נתראה פנים

25:18 וישלח יואש מלך-ישראל אל-אמציהו מלך-יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל-הארז אשר בלבנון לאמר תנה-את-בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את-החוח

25:19 אמרת הנה הכית את-אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך

25:20 ולא-שמע אמציהו כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום

25:21 ויעל יואש מלך-ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך-יהודה בבית שמש אשר ליהודה

25:22 וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו

25:23 ואת אמציהו מלך-יהודה בן-יואש בן-יהואחז תפש יואש מלך-ישראל בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד-שער הפונה ארבע מאות אמה

25:24 וכל-הזהב והכסף ואת כל-הכלים הנמצאים בבית-האלהים עם-עבד אדום ואת-אצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון

25:25 ויחי אמציהו בן-יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן-יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה

25:26 ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים הלא הנם כתובים על-ספר מלכי-יהודה וישראל

25:27 ומעת אשר-סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם

25:28 וישאהו על-הסוסים ויקברו אתו עם-אבתיו בעיר יהודה

26:1 ויקחו כל-עם יהודה את-עזיהו והוא בן-שש עשרה שנה וימליכו אתו תחת אביו אמציהו

26:2 הוא בנה את-אילות וישיבה ליהודה אחרי שכב-המלך עם-אבתיו

26:3 בן-שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכיליה מן-ירושלם

26:4 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר-עשה אמציהו אביו

26:5 ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את-יהוה הצליחו האלהים

26:6 ויצא וילחם בפלשתים ויפרץ את-חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים

26:7 ויעזרהו האלהים על-פלשתים ועל-הערביים הישבים בגור-בעל והמעונים

26:8 ויתנו העמונים מנחה לעזיהו וילך שמו עד-לבוא מצרים כי החזיק עד-למעלה

26:9 ויבן עזיהו מגדלים בירושלם על-שער הפנה ועל-שער הגיא ועל-המקצוע ויחזקם

26:10 ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים כי מקנה-רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל כי-אהב אדמה היה

26:11 ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעואל הסופר ומעשיהו השוטר על יד-חנניהו משרי המלך

26:12 כל מספר ראשי האבות לגבורי חיל אלפים ושש מאות

26:13 ועל-ידם חיל צבא שלש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות עושי מלחמה בכח חיל לעזר למלך על-האויב

26:14 ויכן להם עזיהו לכל-הצבא מגנים ורמחים וכובעים ושרינות וקשתות ולאבני קלעים

26:15 ויעש בירושלם חשבנות מחשבת חושב להיות על-המגדלים ועל-הפנות לירוא בחצים ובאבנים גדלות ויצא שמו עד-למרחוק כי-הפליא להעזר עד כי-חזק

26:16 וכחזקתו גבה לבו עד-להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל-היכל יהוה להקטיר על-מזבח הקטרת

26:17 ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים בני-חיל

26:18 ויעמדו על-עזיהו המלך ויאמרו לו לא-לך עזיהו להקטיר ליהוה כי לכהנים בני-אהרן המקדשים להקטיר צא מן-המקדש כי מעלת ולא-לך לכבוד מיהוה אלהים

26:19 ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם-הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת

26:20 ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל-הכהנים והנה-הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם-הוא נדחף לצאת כי נגעו יהוה

26:21 ויהי עזיהו המלך מצרע עד-יום מותו וישב בית החפשות מצרע כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על-בית המלך שופט את-עם הארץ

26:22 ויתר דברי עזיהו הראשנים והאחרנים כתב ישעיהו בן-אמוץ הנביא

26:23 וישכב עזיהו עם-אבתיו ויקברו אתו עם-אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא וימלך יותם בנו תחתיו

27:1 בן-עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש-עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת-צדוק

27:2 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר-עשה עזיהו אביו רק לא-בא אל-היכל יהוה ועוד העם משחיתים

27:3 הוא בנה את-שער בית-יהוה העליון ובחומת העפל בנה לרב

27:4 וערים בנה בהר-יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים

27:5 והוא נלחם עם-מלך בני-עמון ויחזק עליהם ויתנו-לו בני-עמון בשנה ההיא מאה ככר-כסף ועשרת אלפים כרים חטים ושעורים עשרת אלפים זאת השיבו לו בני עמון ובשנה השנית והשלשית

27:6 ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני יהוה אלהיו

27:7 ויתר דברי יותם וכל-מלחמתיו ודרכיו הנם כתובים על-ספר מלכי-ישראל ויהודה

27:8 בן-עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש-עשרה שנה מלך בירושלם

27:9 וישכב יותם עם-אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אחז בנו תחתיו

28:1 בן-עשרים שנה אחז במלכו ושש-עשרה שנה מלך בירושלם ולא-עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו

28:2 וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים

28:3 והוא הקטיר בגיא בן-הנם ויבער את-בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל

28:4 ויזבח ויקטר בבמות ועל-הגבעות ותחת כל-עץ רענן

28:5 ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו-בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד-מלך ישראל נתן ויך-בו מכה גדולה

28:6 ויהרג פקח בן-רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני-חיל בעזבם את-יהוה אלהי אבותם

28:7 ויהרג זכרי גבור אפרים את-מעשיהו בן-המלך ואת-עזריקם נגיד הבית ואת-אלקנה משנה המלך

28:8 וישבו בני-ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם-שלל רב בזזו מהם ויביאו את-השלל לשמרון

28:9 ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי-אבותיכם על-יהודה נתנם בידכם ותהרגו-בם בזעף עד לשמים הגיע

28:10 ועתה בני-יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק-אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם

28:11 ועתה שמעוני והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כי חרון אף-יהוה עליכם

28:12 ויקמו אנשים מראשי בני-אפרים עזריהו בן-יהוחנן ברכיהו בן-משלמות ויחזקיהו בן-שלם ועמשא בן-חדלי על-הבאים מן-הצבא

28:13 ויאמרו להם לא-תביאו את-השביה הנה כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על-חטאתינו ועל-אשמתינו כי-רבה אשמה לנו וחרון אף על-ישראל

28:14 ויעזב החלוץ את-השביה ואת-הבזה לפני השרים וכל-הקהל

28:15 ויקמו האנשים אשר-נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל-מערמיהם הלבישו מן-השלל וילבשום וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל-כושל ויביאום ירחו עיר-התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון

28:16 בעת ההיא שלח המלך אחז על-מלכי אשור לעזר לו

28:17 ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו-שבי

28:18 ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את-בית-שמש ואת-אילון ואת-הגדרות ואת-שוכו ובנותיה ואת-תמנה ובנותיה ואת-גמזו ואת-בנתיה וישבו שם

28:19 כי-הכניע יהוה את-יהודה בעבור אחז מלך-ישראל כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה

28:20 ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו

28:21 כי-חלק אחז את-בית יהוה ואת-בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו

28:22 ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה הוא המלך אחז

28:23 ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי-ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו-לו להכשילו ולכל-ישראל

28:24 ויאסף אחז את-כלי בית-האלהים ויקצץ את-כלי בית-האלהים ויסגר את-דלתות בית-יהוה ויעש לו מזבחות בכל-פנה בירושלם

28:25 ובכל-עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את-יהוה אלהי אבתיו

28:26 ויתר דבריו וכל-דרכיו הראשנים והאחרונים הנם כתובים על-ספר מלכי-יהודה וישראל

28:27 וישכב אחז עם-אבתיו ויקברהו בעיר בירושלם כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל וימלך יחזקיהו בנו תחתיו

29:1 יחזקיהו מלך בן-עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת-זכריהו

29:2 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר-עשה דויד אביו

29:3 הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את-דלתות בית-יהוה ויחזקם

29:4 ויבא את-הכהנים ואת-הלוים ויאספם לרחוב המזרח

29:5 ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את-בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את-הנדה מן-הקדש

29:6 כי-מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה-אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו-ערף

29:7 גם סגרו דלתות האולם ויכבו את-הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא-העלו בקדש לאלהי ישראל

29:8 ויהי קצף יהוה על-יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם

29:9 והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על-זאת

29:10 עתה עם-לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו

29:11 בני עתה אל-תשלו כי-בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים

29:12 ויקמו הלוים מחת בן-עמשי ויואל בן-עזריהו מן-בני הקהתי ומן-בני מררי קיש בן-עבדי ועזריהו בן-יהללאל ומן-הגרשני יואח בן-זמה ועדן בן-יואח

29:13 ומן-בני אליצפן שמרי ויעואל ומן-בני אסף זכריהו ומתניהו

29:14 ומן-בני הימן יחואל ושמעי ומן-בני ידותון שמעיה ועזיאל

29:15 ויאספו את-אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות-המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה

29:16 ויבאו הכהנים לפנימה בית-יהוה לטהר ויוציאו את כל-הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל-קדרון חוצה

29:17 ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את-בית-יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו

29:18 ויבואו פנימה אל-חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את-כל-בית יהוה את-מזבח העולה ואת-כל-כליו ואת-שלחן המערכת ואת-כל-כליו

29:19 ואת כל-הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה

29:20 וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה

29:21 ויביאו פרים-שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על-הממלכה ועל-המקדש ועל-יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על-מזבח יהוה

29:22 וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את-הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה

29:23 ויגישו את-שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם

29:24 וישחטום הכהנים ויחטאו את-דמם המזבחה לכפר על-כל-ישראל כי לכל-ישראל אמר המלך העולה והחטאת

29:25 ויעמד את-הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה-המלך ונתן הנביא כי ביד-יהוה המצוה ביד-נביאיו

29:26 ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות

29:27 ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר-יהוה והחצצרות ועל-ידי כלי דויד מלך-ישראל

29:28 וכל-הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים הכל עד לכלות העלה

29:29 וככלות להעלות כרעו המלך וכל-הנמצאים אתו וישתחוו

29:30 ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד-לשמחה ויקדו וישתחוו

29:31 ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל-נדיב לב עלות

29:32 ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה ליהוה כל-אלה

29:33 והקדשים בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים

29:34 רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את-כל-העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד-כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים

29:35 וגם-עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים לעלה ותכון עבודת בית-יהוה

29:36 וישמח יחזקיהו וכל-העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר

30:1 וישלח יחזקיהו על-כל-ישראל ויהודה וגם-אגרות כתב על-אפרים ומנשה לבוא לבית-יהוה בירושלם לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל

30:2 ויועץ המלך ושריו וכל-הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני

30:3 כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא-התקדשו למדי והעם לא-נאספו לירושלם

30:4 ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל-הקהל

30:5 ויעמידו דבר להעביר קול בכל-ישראל מבאר-שבע ועד-דן לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי-ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב

30:6 וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל-ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל-יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל-הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור

30:7 ואל-תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים

30:8 עתה אל-תקשו ערפכם כאבותיכם תנו-יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את-יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו

30:9 כי בשובכם על-יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי-חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא-יסיר פנים מכם אם-תשובו אליו

30:10 ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ-אפרים ומנשה ועד-זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם

30:11 אך-אנשים מאשר ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלם

30:12 גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר יהוה

30:13 ויאספו ירושלם עם-רב לעשות את-חג המצות בחדש השני קהל לרב מאד

30:14 ויקמו ויסירו את-המזבחות אשר בירושלם ואת כל-המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון

30:15 וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה

30:16 ויעמדו על-עמדם כמשפטם כתורת משה איש-האלהים הכהנים זרקים את-הדם מיד הלוים

30:17 כי-רבת בקהל אשר לא-התקדשו והלוים על-שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש ליהוה

30:18 כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי-אכלו את-הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד

30:19 כל-לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש

30:20 וישמע יהוה אל-יחזקיהו וירפא את-העם

30:21 ויעשו בני-ישראל הנמצאים בירושלם את-חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי-עז ליהוה

30:22 וידבר יחזקיהו על-לב כל-הלוים המשכילים שכל-טוב ליהוה ויאכלו את-המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם

30:23 ויועצו כל-הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת-ימים שמחה

30:24 כי חזקיהו מלך-יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב

30:25 וישמחו כל-קהל יהודה והכהנים והלוים וכל-הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה

30:26 ותהי שמחה-גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן-דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם

30:27 ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את-העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים

31:1 וככלות כל-זאת יצאו כל-ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את-הבמות ואת-המזבחת מכל-יהודה ובנימן ובאפרים ומנשה עד-לכלה וישובו כל-בני ישראל איש לאחזתו לעריהם

31:2 ויעמד יחזקיהו את-מחלקות הכהנים והלוים על-מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות יהוה

31:3 ומנת המלך מן-רכושו לעלות לעלות הבקר והערב והעלות לשבתות ולחדשים ולמעדים ככתוב בתורת יהוה

31:4 ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת יהוה

31:5 וכפרץ הדבר הרבו בני-ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעשר הכל לרב הביאו

31:6 ובני ישראל ויהודה היושבים בערי יהודה גם-הם מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים המקדשים ליהוה אלהיהם הביאו ויתנו ערמות ערמות

31:7 בחדש השלשי החלו הערמות ליסוד ובחדש השביעי כלו

31:8 ויבאו יחזקיהו והשרים ויראו את-הערמות ויברכו את-יהוה ואת עמו ישראל

31:9 וידרש יחזקיהו על-הכהנים והלוים על-הערמות

31:10 ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש לבית צדוק ויאמר מהחל התרומה לביא בית-יהוה אכול ושבוע והותר עד-לרוב כי יהוה ברך את-עמו והנותר את-ההמון הזה

31:11 ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית יהוה ויכינו

31:12 ויביאו את-התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו הלוי ושמעי אחיהו משנה

31:13 ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידים מיד כונניהו ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית-האלהים

31:14 וקורא בן-ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים לתת תרומת יהוה וקדשי הקדשים

31:15 ועל-ידו עדן ומנימן וישוע ושמעיהו אמריהו ושכניהו בערי הכהנים באמונה לתת לאחיהם במחלקות כגדול כקטן

31:16 מלבד התיחשם לזכרים מבן שלוש שנים ולמעלה לכל-הבא לבית-יהוה לדבר-יום ביומו לעבודתם במשמרותם כמחלקותיהם

31:17 ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה במשמרותיהם במחלקותיהם

31:18 ולהתיחש בכל-טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם לכל-קהל כי באמונתם יתקדשו-קדש

31:19 ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל-עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות לתת מנות לכל-זכר בכהנים ולכל-התיחש בלוים

31:20 ויעש כזאת יחזקיהו בכל-יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה אלהיו

31:21 ובכל-מעשה אשר-החל בעבודת בית-האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל-לבבו עשה והצליח

32:1 אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך-אשור ויבא ביהודה ויחן על-הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו

32:2 וירא יחזקיהו כי-בא סנחריב ופניו למלחמה על-ירושלם

32:3 ויועץ עם-שריו וגבריו לסתום את-מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו

32:4 ויקבצו עם-רב ויסתמו את-כל-המעינות ואת-הנחל השוטף בתוך-הארץ לאמר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים

32:5 ויתחזק ויבן את-כל-החומה הפרוצה ויעל על-המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את-המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים

32:6 ויתן שרי מלחמות על-העם ויקבצם אליו אל-רחוב שער העיר וידבר על-לבבם לאמר

32:7 חזקו ואמצו אל-תיראו ואל-תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל-ההמון אשר-עמו כי-עמנו רב מעמו

32:8 עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על-דברי יחזקיהו מלך-יהודה

32:9 אחר זה שלח סנחריב מלך-אשור עבדיו ירושלימה והוא על-לכיש וכל-ממשלתו עמו על-יחזקיהו מלך יהודה ועל-כל-יהודה אשר בירושלם לאמר

32:10 כה אמר סנחריב מלך אשור על-מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם

32:11 הלא יחזקיהו מסית אתכם לתת אתכם למות ברעב ובצמא לאמר יהוה אלהינו יצילנו מכף מלך אשור

32:12 הלא-הוא יחזקיהו הסיר את-במתיו ואת-מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו

32:13 הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את-ארצם מידי

32:14 מי בכל-אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את-עמו מידי כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי

32:15 ועתה אל-ישיא אתכם חזקיהו ואל-יסית אתכם כזאת ואל-תאמינו לו כי-לא יוכל כל-אלוה כל-גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי אף כי אלהיכם לא-יצילו אתכם מידי

32:16 ועוד דברו עבדיו על-יהוה האלהים ועל יחזקיהו עבדו

32:17 וספרים כתב לחרף ליהוה אלהי ישראל ולאמר עליו לאמר כאלהי גוי הארצות אשר לא-הצילו עמם מידי כן לא-יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי

32:18 ויקראו בקול-גדול יהודית על-עם ירושלם אשר על-החומה ליראם ולבהלם למען ילכדו את-העיר

32:19 וידברו אל-אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ מעשה ידי האדם

32:20 ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן-אמוץ הנביא על-זאת ויזעקו השמים

32:21 וישלח יהוה מלאך ויכחד כל-גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו מעיו שם הפילהו בחרב

32:22 ויושע יהוה את-יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך-אשור ומיד-כל וינהלם מסביב

32:23 ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל-הגוים מאחרי-כן

32:24 בימים ההם חלה יחזקיהו עד-למות ויתפלל אל-יהוה ויאמר לו ומופת נתן לו

32:25 ולא-כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל-יהודה וירושלם

32:26 ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא וישבי ירושלם ולא-בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו

32:27 ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה-לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה

32:28 ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר וארות לכל-בהמה ובהמה ועדרים לאורות

32:29 וערים עשה לו ומקנה-צאן ובקר לרב כי נתן-לו אלהים רכוש רב מאד

32:30 והוא יחזקיהו סתם את-מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה-מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל-מעשהו

32:31 וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו לדעת כל-בלבבו

32:32 ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו הנם כתובים בחזון ישעיהו בן-אמוץ הנביא על-ספר מלכי-יהודה וישראל

32:33 וישכב יחזקיהו עם-אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני-דויד וכבוד עשו-לו במותו כל-יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו

33:1 בן-שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם

33:2 ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל

33:3 וישב ויבן את-הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל-צבא השמים ויעבד אתם

33:4 ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה-שמי לעולם

33:5 ויבן מזבחות לכל-צבא השמים בשתי חצרות בית-יהוה

33:6 והוא העביר את-בניו באש בגי בן-הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו

33:7 וישם את-פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל-דויד ואל-שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את-שמי לעילום

33:8 ולא אוסיף להסיר את-רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם-ישמרו לעשות את כל-אשר צויתים לכל-התורה והחקים והמשפטים ביד-משה

33:9 ויתע מנשה את-יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן-הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל

33:10 וידבר יהוה אל-מנשה ואל-עמו ולא הקשיבו

33:11 ויבא יהוה עליהם את-שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את-מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה

33:12 וכהצר לו חלה את-פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו

33:13 ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים

33:14 ואחרי-כן בנה חומה חיצונה לעיר-דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי-חיל בכל-הערים הבצרות ביהודה

33:15 ויסר את-אלהי הנכר ואת-הסמל מבית יהוה וכל-המזבחות אשר בנה בהר בית-יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר

33:16 ויכן את-מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את-יהוה אלהי ישראל

33:17 אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם

33:18 ויתר דברי מנשה ותפלתו אל-אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל הנם על-דברי מלכי ישראל

33:19 ותפלתו והעתר-לו וכל-חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי

33:20 וישכב מנשה עם-אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו

33:21 בן-עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם

33:22 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל-הפסילים אשר עשה מנשה אביו זבח אמון ויעבדם

33:23 ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה

33:24 ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו

33:25 ויכו עם-הארץ את כל-הקשרים על-המלך אמון וימליכו עם-הארץ את-יאשיהו בנו תחתיו

34:1 בן-שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם

34:2 ויעש הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו ולא-סר ימין ושמאול

34:3 ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את-יהודה וירושלם מן-הבמות והאשרים והפסלים והמסכות

34:4 וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר-למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על-פני הקברים הזבחים להם

34:5 ועצמות כהנים שרף על-מזבחותים ויטהר את-יהודה ואת-ירושלם

34:6 ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד-נפתלי בהר בתיהם סביב

34:7 וינתץ את-המזבחות ואת-האשרים והפסלים כתת להדק וכל-החמנים גדע בכל-ארץ ישראל וישב לירושלם

34:8 ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית שלח את-שפן בן-אצליהו ואת-מעשיהו שר-העיר ואת יואח בן-יואחז המזכיר לחזק את-בית יהוה אלהיו

34:9 ויבאו אל-חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את-הכסף המובא בית-אלהים אשר אספו-הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל-יהודה ובנימן וישבי ירושלם

34:10 ויתנו על-יד עשה המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו עושי המלאכה אשר עשים בבית יהוה לבדוק ולחזק הבית

34:11 ויתנו לחרשים ולבנים לקנות אבני מחצב ועצים למחברות ולקרות את-הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה

34:12 והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן-בני מררי וזכריה ומשלם מן-בני הקהתים לנצח והלוים כל-מבין בכלי-שיר

34:13 ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים

34:14 ובהוציאם את-הכסף המובא בית יהוה מצא חלקיהו הכהן את-ספר תורת-יהוה ביד-משה

34:15 ויען חלקיהו ויאמר אל-שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את-הספר אל-שפן

34:16 ויבא שפן את-הספר אל-המלך וישב עוד את-המלך דבר לאמר כל אשר-נתן ביד-עבדיך הם עשים

34:17 ויתיכו את-הכסף הנמצא בבית-יהוה ויתנוהו על-יד המפקדים ועל-יד עושי המלאכה

34:18 ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיהו הכהן ויקרא-בו שפן לפני המלך

34:19 ויהי כשמע המלך את דברי התורה ויקרע את-בגדיו

34:20 ויצו המלך את-חלקיהו ואת-אחיקם בן-שפן ואת-עבדון בן-מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד-המלך לאמר

34:21 לכו דרשו את-יהוה בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על-דברי הספר אשר נמצא כי-גדולה חמת-יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא-שמרו אבותינו את-דבר יהוה לעשות ככל-הכתוב על-הספר הזה

34:22 וילך חלקיהו ואשר המלך אל-חלדה הנביאה אשת שלם בן-תוקהת בן-חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת

34:23 ותאמר להם כה-אמר יהוה אלהי ישראל אמרו לאיש אשר-שלח אתכם אלי

34:24 כה אמר יהוה הנני מביא רעה על-המקום הזה ועל-יושביו את כל-האלות הכתובות על-הספר אשר קראו לפני מלך יהודה

34:25 תחת אשר עזבוני ויקטירו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה

34:26 ואל-מלך יהודה השלח אתכם לדרוש ביהוה כה תאמרו אליו כה-אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת

34:27 יען רך-לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את-דבריו על-המקום הזה ועל-ישביו ותכנע לפני ותקרע את-בגדיך ותבך לפני וגם-אני שמעתי נאם-יהוה

34:28 הנני אספך אל-אבתיך ונאספת אל-קברתיך בשלום ולא-תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על-המקום הזה ועל-ישביו וישיבו את-המלך דבר

34:29 וישלח המלך ויאסף את-כל-זקני יהודה וירושלם

34:30 ויעל המלך בית-יהוה וכל-איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל-העם מגדול ועד-קטן ויקרא באזניהם את-כל-דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה

34:31 ויעמד המלך על-עמדו ויכרת את-הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את-מצותיו ועדותיו וחקיו בכל-לבבו ובכל-נפשו לעשות את-דברי הברית הכתובים על-הספר הזה

34:32 ויעמד את כל-הנמצא בירושלם ובנימן ויעשו ישבי ירושלם כברית אלהים אלהי אבותיהם

34:33 ויסר יאשיהו את-כל-התועבות מכל-הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל-הנמצא בישראל לעבוד את-יהוה אלהיהם כל-ימיו לא סרו מאחרי יהוה אלהי אבותיהם

35:1 ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון

35:2 ויעמד הכהנים על-משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה

35:3 ויאמר ללוים המבונים לכל-ישראל הקדושים ליהוה תנו את-ארון-הקדש בבית אשר בנה שלמה בן-דויד מלך ישראל אין-לכם משא בכתף עתה עבדו את-יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל

35:4 והכונו לבית-אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו

35:5 ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית-אב ללוים

35:6 ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר-יהוה ביד-משה

35:7 וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני-עזים הכל לפסחים לכל-הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך

35:8 ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות

35:9 וכונניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות

35:10 ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על-עמדם והלוים על-מחלקותם כמצות המלך

35:11 וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים

35:12 ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית-אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר

35:13 ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל-בני העם

35:14 ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד-לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן

35:15 והמשררים בני-אסף על-מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי-אחיהם הלוים הכינו להם

35:16 ותכון כל-עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה כמצות המלך יאשיהו

35:17 ויעשו בני-ישראל הנמצאים את-הפסח בעת ההיא ואת-חג המצות שבעת ימים

35:18 ולא-נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל-מלכי ישראל לא-עשו כפסח אשר-עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל-יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם

35:19 בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה

35:20 אחרי כל-זאת אשר הכין יאשיהו את-הבית עלה נכו מלך-מצרים להלחם בכרכמיש על-פרת ויצא לקראתו יאשיהו

35:21 וישלח אליו מלאכים לאמר מה-לי ולך מלך יהודה לא-עליך אתה היום כי אל-בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל-לך מאלהים אשר-עמי ואל-ישחיתך

35:22 ולא-הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם-בו התחפש ולא שמע אל-דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו

35:23 וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד

35:24 ויעבירהו עבדיו מן-המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר-לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל-יהודה וירושלם מתאבלים על-יאשיהו

35:25 ויקונן ירמיהו על-יאשיהו ויאמרו כל-השרים והשרות בקינותיהם על-יאשיהו עד-היום ויתנום לחק על-ישראל והנם כתובים על-הקינות

35:26 ויתר דברי יאשיהו וחסדיו ככתוב בתורת יהוה

35:27 ודבריו הראשנים והאחרנים הנם כתובים על-ספר מלכי-ישראל ויהודה

36:1 ויקחו עם-הארץ את-יהואחז בן-יאשיהו וימליכהו תחת-אביו בירושלם

36:2 בן-שלוש ועשרים שנה יואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם

36:3 ויסירהו מלך-מצרים בירושלם ויענש את-הארץ מאה ככר-כסף וככר זהב

36:4 וימלך מלך-מצרים את-אליקים אחיו על-יהודה וירושלם ויסב את-שמו יהויקים ואת-יואחז אחיו לקח נכו ויביאהו מצרימה

36:5 בן-עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו

36:6 עליו עלה נבוכדנאצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלה

36:7 ומכלי בית יהוה הביא נבוכדנאצר לבבל ויתנם בהיכלו בבבל

36:8 ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר-עשה והנמצא עליו הנם כתובים על-ספר מלכי ישראל ויהודה וימלך יהויכין בנו תחתיו

36:9 בן-שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה

36:10 ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם-כלי חמדת בית-יהוה וימלך את-צדקיהו אחיו על-יהודה וירושלם

36:11 בן-עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם

36:12 ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא מפי יהוה

36:13 וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את-ערפו ויאמץ את-לבבו משוב אל-יהוה אלהי ישראל

36:14 גם כל-שרי הכהנים והעם הרבו למעול-מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את-בית יהוה אשר הקדיש בירושלם

36:15 וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי-חמל על-עמו ועל-מעונו

36:16 ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת-יהוה בעמו עד-לאין מרפא

36:17 ויעל עליהם את-מלך כשדיים ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על-בחור ובתולה זקן וישש הכל נתן בידו

36:18 וכל כלי בית האלהים הגדלים והקטנים ואצרות בית יהוה ואצרות המלך ושריו הכל הביא בבל

36:19 וישרפו את-בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל-ארמנותיה שרפו באש וכל-כלי מחמדיה להשחית

36:20 ויגל השארית מן-החרב אל-בבל ויהיו-לו ולבניו לעבדים עד-מלך מלכות פרס

36:21 למלאות דבר-יהוה בפי ירמיהו עד-רצתה הארץ את-שבתותיה כל-ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה

36:22 ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר-יהוה בפי ירמיהו העיר יהוה את-רוח כורש מלך-פרס ויעבר-קול בכל-מלכותו וגם-במכתב לאמר

36:23 כה-אמר כורש מלך פרס כל-ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא-פקד עלי לבנות-לו בית בירושלם אשר ביהודה מי-בכם מכל-עמו יהוה אלהיו עמו ויעל