1:1 בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר-יהוה אל-זכריה בן-ברכיה בן-עדו הנביא לאמר
1:2 קצף יהוה על-אבותיכם קצף
1:3 ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות
1:4 אל-תהיו כאבתיכם אשר קראו-אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא-הקשיבו אלי נאם-יהוה
1:5 אבותיכם איה-הם והנבאים הלעולם יחיו
1:6 אך דברי וחקי אשר צויתי את-עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו
1:7 ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חדש הוא-חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר-יהוה אל-זכריה בן-ברכיהו בן-עדוא הנביא לאמר
1:8 ראיתי הלילה והנה-איש רכב על-סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים
1:9 ואמר מה-אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה-המה אלה
1:10 ויען האיש העמד בין-ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ
1:11 ויענו את-מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל-הארץ ישבת ושקטת
1:12 ויען מלאך-יהוה ויאמר יהוה צבאות עד-מתי אתה לא-תרחם את-ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה
1:13 ויען יהוה את-המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים
1:14 ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה
1:15 וקצף גדול אני קצף על-הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה
1:16 לכן כה-אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה ינטה על-ירושלם
1:17 עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את-ציון ובחר עוד בירושלם
2:1 ואשא את-עיני וארא והנה ארבע קרנות
2:2 ואמר אל-המלאך הדבר בי מה-אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את-יהודה את-ישראל וירושלם
2:3 ויראני יהוה ארבעה חרשים
2:4 ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר-זרו את-יהודה כפי-איש לא-נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את-קרנות הגוים הנשאים קרן אל-ארץ יהודה לזרותה
2:5 ואשא עיני וארא והנה-איש ובידו חבל מדה
2:6 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את-ירושלם לראות כמה-רחבה וכמה ארכה
2:7 והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו
2:8 ויאמר אלו רץ דבר אל-הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה
2:9 ואני אהיה-לה נאם-יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה
2:10 הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם-יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם-יהוה
2:11 הוי ציון המלטי יושבת בת-בבל
2:12 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל-הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו
2:13 כי הנני מניף את-ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי-יהוה צבאות שלחני
2:14 רני ושמחי בת-ציון כי הנני-בא ושכנתי בתוכך נאם-יהוה
2:15 ונלוו גוים רבים אל-יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי-יהוה צבאות שלחני אליך
2:16 ונחל יהוה את-יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם
2:17 הס כל-בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו
3:1 ויראני את-יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על-ימינו לשטנו
3:2 ויאמר יהוה אל-השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש
3:3 ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך
3:4 ויען ויאמר אל-העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות
3:5 ואמר ישימו צניף טהור על-ראשו וישימו הצניף הטהור על-ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד
3:6 ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר
3:7 כה-אמר יהוה צבאות אם-בדרכי תלך ואם את-משמרתי תשמר וגם-אתה תדין את-ביתי וגם תשמר את-חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה
3:8 שמע-נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי-אנשי מופת המה כי-הנני מביא את-עבדי צמח
3:9 כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על-אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את-עון הארץ-ההיא ביום אחד
3:10 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו אל-תחת גפן ואל-תחת תאנה
4:1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר-יעור משנתו
4:2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על-ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על-ראשה
4:3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על-שמאלה
4:4 ואען ואמר אל-המלאך הדבר בי לאמר מה-אלה אדני
4:5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה-המה אלה ואמר לא אדני
4:6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר-יהוה אל-זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם-ברוחי אמר יהוה צבאות
4:7 מי-אתה הר-הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את-האבן הראשה תשאות חן חן לה
4:8 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר
4:9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי-יהוה צבאות שלחני אליכם
4:10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את-האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה-אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל-הארץ
4:11 ואען ואמר אליו מה-שני הזיתים האלה על-ימין המנורה ועל-שמאולה
4:12 ואען שנית ואמר אליו מה-שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב
4:13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה-אלה ואמר לא אדני
4:14 ויאמר אלה שני בני-היצהר העמדים על-אדון כל-הארץ
5:1 ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה
5:2 ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה
5:3 ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על-פני כל-הארץ כי כל-הגנב מזה כמוה נקה וכל-הנשבע מזה כמוה נקה
5:4 הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל-בית הגנב ואל-בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת-עציו ואת-אבניו
5:5 ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת
5:6 ואמר מה-היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל-הארץ
5:7 והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה
5:8 ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל-תוך האיפה וישלך את-אבן העפרת אל-פיה
5:9 ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את-האיפה בין הארץ ובין השמים
5:10 ואמר אל-המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את-האיפה
5:11 ויאמר אלי לבנות-לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על-מכנתה
6:1 ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת
6:2 במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים
6:3 ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים
6:4 ואען ואמר אל-המלאך הדבר בי מה-אלה אדני
6:5 ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על-אדון כל-הארץ
6:6 אשר-בה הסוסים השחרים יצאים אל-ארץ צפון והלבנים יצאו אל-אחריהם והברדים יצאו אל-ארץ התימן
6:7 והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ
6:8 ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל-ארץ צפון הניחו את-רוחי בארץ צפון
6:9 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר
6:10 לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן-צפניה אשר-באו מבבל
6:11 ולקחת כסף-וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן-יהוצדק הכהן הגדול
6:12 ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה-איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את-היכל יהוה
6:13 והוא יבנה את-היכל יהוה והוא-ישא הוד וישב ומשל על-כסאו והיה כהן על-כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם
6:14 והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן-צפניה לזכרון בהיכל יהוה
6:15 ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי-יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם-שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם
7:1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר-יהוה אל-זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו
7:2 וישלח בית-אל שר-אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את-פני יהוה
7:3 לאמר אל-הכהנים אשר לבית-יהוה צבאות ואל-הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים
7:4 ויהי דבר-יהוה צבאות אלי לאמר
7:5 אמר אל-כל-עם הארץ ואל-הכהנים לאמר כי-צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני
7:6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים
7:7 הלוא את-הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב
7:8 ויהי דבר-יהוה אל-זכריה לאמר
7:9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את-אחיו
7:10 ואלמנה ויתום גר ועני אל-תעשקו ורעת איש אחיו אל-תחשבו בלבבכם
7:11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע
7:12 ולבם שמו שמיר משמוע את-התורה ואת-הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות
7:13 ויהי כאשר-קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות
7:14 ואסערם על כל-הגוים אשר לא-ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ-חמדה לשמה
8:1 ויהי דבר-יהוה צבאות לאמר
8:2 כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה
8:3 כה אמר יהוה שבתי אל-ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר-האמת והר-יהוה צבאות הר הקדש
8:4 כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים
8:5 ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה
8:6 כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם-בעיני יפלא נאם יהוה צבאות
8:7 כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את-עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש
8:8 והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו-לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה
8:9 כה-אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית-יהוה צבאות ההיכל להבנות
8:10 כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין-שלום מן-הצר ואשלח את-כל-האדם איש ברעהו
8:11 ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות
8:12 כי-זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את-יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את-שארית העם הזה את-כל-אלה
8:13 והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל-תיראו תחזקנה ידיכם
8:14 כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי
8:15 כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את-ירושלם ואת-בית יהודה אל-תיראו
8:16 אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את-רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם
8:17 ואיש את-רעת רעהו אל-תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל-תאהבו כי את-כל-אלה אשר שנאתי נאם-יהוה
8:18 ויהי דבר-יהוה צבאות אלי לאמר
8:19 כה-אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית-יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו
8:20 כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות
8:21 והלכו ישבי אחת אל-אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את-פני יהוה ולבקש את-יהוה צבאות אלכה גם-אני
8:22 ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את-יהוה צבאות בירושלם ולחלות את-פני יהוה
8:23 כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם
9:1 משא דבר-יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל
9:2 וגם-חמת תגבל-בה צר וצידון כי חכמה מאד
9:3 ותבן צר מצור לה ותצבר-כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות
9:4 הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל
9:5 תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי-הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב
9:6 וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים
9:7 והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם-הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי
9:8 וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא-יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני
9:9 גילי מאד בת-ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על-חמור ועל-עיר בן-אתנות
9:10 והכרתי-רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד-ים ומנהר עד-אפסי-ארץ
9:11 גם-את בדם-בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו
9:12 שובו לבצרון אסירי התקוה גם-היום מגיד משנה אשיב לך
9:13 כי-דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על-בניך יון ושמתיך כחרב גבור
9:14 ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן
9:15 יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני-קלע ושתו המו כמו-יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח
9:16 והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני-נזר מתנוססות על-אדמתו
9:17 כי מה-טובו ומה-יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות
10:1 שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר-גשם יתן להם לאיש עשב בשדה
10:2 כי התרפים דברו-און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על-כן נסעו כמו-צאן יענו כי-אין רעה
10:3 על-הרעים חרה אפי ועל-העתודים אפקוד כי-פקד יהוה צבאות את-עדרו את-בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה
10:4 ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל-נוגש יחדו
10:5 והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים
10:6 וגברתי את-בית יהודה ואת-בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא-זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם
10:7 והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו-יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה
10:8 אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו
10:9 ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את-בניהם ושבו
10:10 והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל-ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם
10:11 ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור
10:12 וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה
11:1 פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך
11:2 הילל ברוש כי-נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור
11:3 קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן
11:4 כה אמר יהוה אלהי רעה את-צאן ההרגה
11:5 אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן
11:6 כי לא אחמול עוד על-ישבי הארץ נאם-יהוה והנה אנכי ממציא את-האדם איש ביד-רעהו וביד מלכו וכתתו את-הארץ ולא אציל מידם
11:7 וארעה את-צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח-לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את-הצאן
11:8 ואכחד את-שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם-נפשם בחלה בי
11:9 ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את-בשר רעותה
11:10 ואקח את-מקלי את-נעם ואגדע אתו להפיר את-בריתי אשר כרתי את-כל-העמים
11:11 ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר-יהוה הוא
11:12 ואמר אליהם אם-טוב בעיניכם הבו שכרי ואם-לא חדלו וישקלו את-שכרי שלשים כסף
11:13 ויאמר יהוה אלי השליכהו אל-היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל-היוצר
11:14 ואגדע את-מקלי השני את החבלים להפר את-האחוה בין יהודה ובין ישראל
11:15 ויאמר יהוה אלי עוד קח-לך כלי רעה אולי
11:16 כי הנה-אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא-יפקד הנער לא-יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק
11:17 הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על-זרועו ועל-עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה
12:1 משא דבר-יהוה על-ישראל נאם-יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח-אדם בקרבו
12:2 הנה אנכי שם את-ירושלם סף-רעל לכל-העמים סביב וגם על-יהודה יהיה במצור על-ירושלם
12:3 והיה ביום-ההוא אשים את-ירושלם אבן מעמסה לכל-העמים כל-עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ
12:4 ביום ההוא נאם-יהוה אכה כל-סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל-בית יהודה אפקח את-עיני וכל סוס העמים אכה בעורון
12:5 ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם
12:6 ביום ההוא אשים את-אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על-ימין ועל-שמאול את-כל-העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם
12:7 והושיע יהוה את-אהלי יהודה בראשנה למען לא-תגדל תפארת בית-דויד ותפארת ישב ירושלם על-יהודה
12:8 ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם
12:9 והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את-כל-הגוים הבאים על-ירושלם
12:10 ושפכתי על-בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר-דקרו וספדו עליו כמספד על-היחיד והמר עליו כהמר על-הבכור
12:11 ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד-רמון בבקעת מגדון
12:12 וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית-דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית-נתן לבד ונשיהם לבד
12:13 משפחת בית-לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד
12:14 כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד
13:1 ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם לחטאת ולנדה
13:2 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את-שמות העצבים מן-הארץ ולא יזכרו עוד וגם את-הנביאים ואת-רוח הטמאה אעביר מן-הארץ
13:3 והיה כי-ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו
13:4 והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש
13:5 ואמר לא נביא אנכי איש-עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי
13:6 ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי
13:7 חרב עורי על-רעי ועל-גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את-הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על-הצערים
13:8 והיה בכל-הארץ נאם-יהוה פי-שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה
13:9 והבאתי את-השלשית באש וצרפתים כצרף את-הכסף ובחנתים כבחן את-הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי
14:1 הנה יום-בא ליהוה וחלק שללך בקרבך
14:2 ואספתי את-כל-הגוים אל-ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן-העיר
14:3 ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב
14:4 ועמדו רגליו ביום-ההוא על-הר הזתים אשר על-פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו-נגבה
14:5 ונסתם גיא-הרי כי-יגיע גי-הרים אל-אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך-יהודה ובא יהוה אלהי כל-קדשים עמך
14:6 והיה ביום ההוא לא-יהיה אור יקרות יקפאון
14:7 והיה יום-אחד הוא יודע ליהוה לא-יום ולא-לילה והיה לעת-ערב יהיה-אור
14:8 והיה ביום ההוא יצאו מים-חיים מירושלם חצים אל-הים הקדמוני וחצים אל-הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה
14:9 והיה יהוה למלך על-כל-הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד
14:10 יסוב כל-הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד-מקום שער הראשון עד-שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך
14:11 וישבו בה וחרם לא יהיה-עוד וישבה ירושלם לבטח
14:12 וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את-כל-העמים אשר צבאו על-ירושלם המק בשרו והוא עמד על-רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם
14:13 והיה ביום ההוא תהיה מהומת-יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על-יד רעהו
14:14 וגם-יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל-הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד
14:15 וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל-הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת
14:16 והיה כל-הנותר מכל-הגוים הבאים על-ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את-חג הסכות
14:17 והיה אשר לא-יעלה מאת משפחות הארץ אל-ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם
14:18 ואם-משפחת מצרים לא-תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את-הגוים אשר לא יעלו לחג את-חג הסכות
14:19 זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל-הגוים אשר לא יעלו לחג את-חג הסכות
14:20 ביום ההוא יהיה על-מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח
14:21 והיה כל-סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל-הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא-יהיה כנעני עוד בבית-יהוה צבאות ביום ההוא