Numbers

1:1 וידבר יהוה אל-משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר

1:2 שאו את-ראש כל-עדת בני-ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל-זכר לגלגלתם

1:3 מבן עשרים שנה ומעלה כל-יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן

1:4 ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית-אבתיו הוא

1:5 ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן-שדיאור

1:6 לשמעון שלמיאל בן-צורישדי

1:7 ליהודה נחשון בן-עמינדב

1:8 ליששכר נתנאל בן-צוער

1:9 לזבולן אליאב בן-חלן

1:10 לבני יוסף לאפרים אלישמע בן-עמיהוד למנשה גמליאל בן-פדהצור

1:11 לבנימן אבידן בן-גדעני

1:12 לדן אחיעזר בן-עמישדי

1:13 לאשר פגעיאל בן-עכרן

1:14 לגד אליסף בן-דעואל

1:15 לנפתלי אחירע בן-עינן

1:16 אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם

1:17 ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות

1:18 ואת כל-העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על-משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם

1:19 כאשר צוה יהוה את-משה ויפקדם במדבר סיני

1:20 ויהיו בני-ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל-זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:21 פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות

1:22 לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל-זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:23 פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות

1:24 לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:25 פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים

1:26 לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:27 פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות

1:28 לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:29 פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות

1:30 לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:31 פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות

1:32 לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:33 פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות

1:34 לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:35 פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים

1:36 לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:37 פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות

1:38 לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:39 פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות

1:40 לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:41 פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות

1:42 בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא

1:43 פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות

1:44 אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש-אחד לבית-אבתיו היו

1:45 ויהיו כל-פקודי בני-ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל-יצא צבא בישראל

1:46 ויהיו כל-הפקדים שש-מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

1:47 והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם

1:48 וידבר יהוה אל-משה לאמר

1:49 אך את-מטה לוי לא תפקד ואת-ראשם לא תשא בתוך בני ישראל

1:50 ואתה הפקד את-הלוים על-משכן העדת ועל כל-כליו ועל כל-אשר-לו המה ישאו את-המשכן ואת-כל-כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו

1:51 ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת

1:52 וחנו בני ישראל איש על-מחנהו ואיש על-דגלו לצבאתם

1:53 והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא-יהיה קצף על-עדת בני ישראל ושמרו הלוים את-משמרת משכן העדות

1:54 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את-משה כן עשו

2:1 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר

2:2 איש על-דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל-מועד יחנו

2:3 והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן-עמינדב

2:4 וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות

2:5 והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן-צוער

2:6 וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות

2:7 מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן-חלן

2:8 וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות

2:9 כל-הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת-אלפים וארבע-מאות לצבאתם ראשנה יסעו

2:10 דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן-שדיאור

2:11 וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות

2:12 והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן-צורי-שדי

2:13 וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות

2:14 ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן-רעואל

2:15 וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים

2:16 כל-הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע-מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו

2:17 ונסע אהל-מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על-ידו לדגליהם

2:18 דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן-עמיהוד

2:19 וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות

2:20 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן-פדהצור

2:21 וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים

2:22 ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן-גדעני

2:23 וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות

2:24 כל-הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת-אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו

2:25 דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן-עמישדי

2:26 וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות

2:27 והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן-עכרן

2:28 וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות

2:29 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן-עינן

2:30 וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות

2:31 כל-הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם

2:32 אלה פקודי בני-ישראל לבית אבתם כל-פקודי המחנת לצבאתם שש-מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

2:33 והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את-משה

2:34 ויעשו בני ישראל ככל אשר-צוה יהוה את-משה כן-חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על-בית אבתיו

3:1 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את-משה בהר סיני

3:2 ואלה שמות בני-אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר

3:3 אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר-מלא ידם לכהן

3:4 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא-היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על-פני אהרן אביהם

3:5 וידבר יהוה אל-משה לאמר

3:6 הקרב את-מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו

3:7 ושמרו את-משמרתו ואת-משמרת כל-העדה לפני אהל מועד לעבד את-עבדת המשכן

3:8 ושמרו את-כל-כלי אהל מועד ואת-משמרת בני ישראל לעבד את-עבדת המשכן

3:9 ונתתה את-הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל

3:10 ואת-אהרן ואת-בניו תפקד ושמרו את-כהנתם והזר הקרב יומת

3:11 וידבר יהוה אל-משה לאמר

3:12 ואני הנה לקחתי את-הלוים מתוך בני ישראל תחת כל-בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים

3:13 כי לי כל-בכור ביום הכתי כל-בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל-בכור בישראל מאדם עד-בהמה לי יהיו אני יהוה

3:14 וידבר יהוה אל-משה במדבר סיני לאמר

3:15 פקד את-בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל-זכר מבן-חדש ומעלה תפקדם

3:16 ויפקד אתם משה על-פי יהוה כאשר צוה

3:17 ויהיו-אלה בני-לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי

3:18 ואלה שמות בני-גרשון למשפחתם לבני ושמעי

3:19 ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל

3:20 ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם

3:21 לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני

3:22 פקדיהם במספר כל-זכר מבן-חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות

3:23 משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה

3:24 ונשיא בית-אב לגרשני אליסף בן-לאל

3:25 ומשמרת בני-גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד

3:26 וקלעי החצר ואת-מסך פתח החצר אשר על-המשכן ועל-המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו

3:27 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי

3:28 במספר כל-זכר מבן-חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש

3:29 משפחת בני-קהת יחנו על ירך המשכן תימנה

3:30 ונשיא בית-אב למשפחת הקהתי אליצפן בן-עזיאל

3:31 ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו

3:32 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן-אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש

3:33 למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי

3:34 ופקדיהם במספר כל-זכר מבן-חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים

3:35 ונשיא בית-אב למשפחת מררי צוריאל בן-אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה

3:36 ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל-כליו וכל עבדתו

3:37 ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם

3:38 והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל-מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת

3:39 כל-פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על-פי יהוה למשפחתם כל-זכר מבן-חדש ומעלה שנים ועשרים אלף

3:40 ויאמר יהוה אל-משה פקד כל-בכר זכר לבני ישראל מבן-חדש ומעלה ושא את מספר שמתם

3:41 ולקחת את-הלוים לי אני יהוה תחת כל-בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל-בכור בבהמת בני ישראל

3:42 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את-כל-בכור בבני ישראל

3:43 ויהי כל-בכור זכר במספר שמת מבן-חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים

3:44 וידבר יהוה אל-משה לאמר

3:45 קח את-הלוים תחת כל-בכור בבני ישראל ואת-בהמת הלוים תחת בהמתם והיו-לי הלוים אני יהוה

3:46 ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על-הלוים מבכור בני ישראל

3:47 ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל

3:48 ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם

3:49 ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים

3:50 מאת בכור בני ישראל לקח את-הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש

3:51 ויתן משה את-כסף הפדים לאהרן ולבניו על-פי יהוה כאשר צוה יהוה את-משה

4:1 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר

4:2 נשא את-ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם

4:3 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן-חמשים שנה כל-בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד

4:4 זאת עבדת בני-קהת באהל מועד קדש הקדשים

4:5 ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו-בה את ארן העדת

4:6 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד-כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו

4:7 ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את-הקערת ואת-הכפת ואת-המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה

4:8 ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את-בדיו

4:9 ולקחו בגד תכלת וכסו את-מנרת המאור ואת-נרתיה ואת-מלקחיה ואת-מחתתיה ואת כל-כלי שמנה אשר ישרתו-לה בהם

4:10 ונתנו אתה ואת-כל-כליה אל-מכסה עור תחש ונתנו על-המוט

4:11 ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את-בדיו

4:12 ולקחו את-כל-כלי השרת אשר ישרתו-בם בקדש ונתנו אל-בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על-המוט

4:13 ודשנו את-המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן

4:14 ונתנו עליו את-כל-כליו אשר ישרתו עליו בהם את-המחתת את-המזלגת ואת-היעים ואת-המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו

4:15 וכלה אהרן-ובניו לכסת את-הקדש ואת-כל-כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי-כן יבאו בני-קהת לשאת ולא-יגעו אל-הקדש ומתו אלה משא בני-קהת באהל מועד

4:16 ופקדת אלעזר בן-אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל-המשכן וכל-אשר-בו בקדש ובכליו

4:17 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר

4:18 אל-תכריתו את-שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים

4:19 וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את-קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על-עבדתו ואל-משאו

4:20 ולא-יבאו לראות כבלע את-הקדש ומתו

4:21 וידבר יהוה אל-משה לאמר

4:22 נשא את-ראש בני גרשון גם-הם לבית אבתם למשפחתם

4:23 מבן שלשים שנה ומעלה עד בן-חמשים שנה תפקד אותם כל-הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד

4:24 זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא

4:25 ונשאו את-יריעת המשכן ואת-אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר-עליו מלמעלה ואת-מסך פתח אהל מועד

4:26 ואת קלעי החצר ואת-מסך פתח שער החצר אשר על-המשכן ועל-המזבח סביב ואת מיתריהם ואת-כל-כלי עבדתם ואת כל-אשר יעשה להם ועבדו

4:27 על-פי אהרן ובניו תהיה כל-עבדת בני הגרשני לכל-משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל-משאם

4:28 זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן-אהרן הכהן

4:29 בני מררי למשפחתם לבית-אבתם תפקד אתם

4:30 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן-חמשים שנה תפקדם כל-הבא לצבא לעבד את-עבדת אהל מועד

4:31 וזאת משמרת משאם לכל-עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו

4:32 ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל-כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את-כלי משמרת משאם

4:33 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל-עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן-אהרן הכהן

4:34 ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את-בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם

4:35 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן-חמשים שנה כל-הבא לצבא לעבדה באהל מועד

4:36 ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים

4:37 אלה פקודי משפחת הקהתי כל-העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על-פי יהוה ביד-משה

4:38 ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם

4:39 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן-חמשים שנה כל-הבא לצבא לעבדה באהל מועד

4:40 ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים

4:41 אלה פקודי משפחת בני גרשון כל-העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על-פי יהוה

4:42 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם

4:43 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן-חמשים שנה כל-הבא לצבא לעבדה באהל מועד

4:44 ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים

4:45 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על-פי יהוה ביד-משה

4:46 כל-הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את-הלוים למשפחתם ולבית אבתם

4:47 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן-חמשים שנה כל-הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד

4:48 ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים

4:49 על-פי יהוה פקד אותם ביד-משה איש איש על-עבדתו ועל-משאו ופקדיו אשר-צוה יהוה את-משה

5:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

5:2 צו את-בני ישראל וישלחו מן-המחנה כל-צרוע וכל-זב וכל טמא לנפש

5:3 מזכר עד-נקבה תשלחו אל-מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את-מחניהם אשר אני שכן בתוכם

5:4 ויעשו-כן בני ישראל וישלחו אותם אל-מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל-משה כן עשו בני ישראל

5:5 וידבר יהוה אל-משה לאמר

5:6 דבר אל-בני ישראל איש או-אשה כי יעשו מכל-חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא

5:7 והתודו את-חטאתם אשר עשו והשיב את-אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו

5:8 ואם-אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר-בו עליו

5:9 וכל-תרומה לכל-קדשי בני-ישראל אשר-יקריבו לכהן לו יהיה

5:10 ואיש את-קדשיו לו יהיו איש אשר-יתן לכהן לו יהיה

5:11 וידבר יהוה אל-משה לאמר

5:12 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי-תשטה אשתו ומעלה בו מעל

5:13 ושכב איש אתה שכבת-זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה

5:14 ועבר עליו רוח-קנאה וקנא את-אשתו והוא נטמאה או-עבר עליו רוח-קנאה וקנא את-אשתו והיא לא נטמאה

5:15 והביא האיש את-אשתו אל-הכהן והביא את-קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא-יצק עליו שמן ולא-יתן עליו לבנה כי-מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון

5:16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה

5:17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי-חרש ומן-העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל-המים

5:18 והעמיד הכהן את-האשה לפני יהוה ופרע את-ראש האשה ונתן על-כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים

5:19 והשביע אתה הכהן ואמר אל-האשה אם-לא שכב איש אתך ואם-לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה

5:20 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את-שכבתו מבלעדי אישך

5:21 והשביע הכהן את-האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את-ירכך נפלת ואת-בטנך צבה

5:22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן

5:23 וכתב את-האלת האלה הכהן בספר ומחה אל-מי המרים

5:24 והשקה את-האשה את-מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים

5:25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את-המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל-המזבח

5:26 וקמץ הכהן מן-המנחה את-אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את-האשה את-המים

5:27 והשקה את-המים והיתה אם-נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה

5:28 ואם-לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע

5:29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה

5:30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את-אשתו והעמיד את-האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל-התורה הזאת

5:31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את-עונה

6:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

6:2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם איש או-אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה

6:3 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל-משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל

6:4 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד-זג לא יאכל

6:5 כל-ימי נדר נזרו תער לא-יעבר על-ראשו עד-מלאת הימם אשר-יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו

6:6 כל-ימי הזירו ליהוה על-נפש מת לא יבא

6:7 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא-יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על-ראשו

6:8 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה

6:9 וכי-ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו

6:10 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל-הכהן אל-פתח אהל מועד

6:11 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על-הנפש וקדש את-ראשו ביום ההוא

6:12 והזיר ליהוה את-ימי נזרו והביא כבש בן-שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו

6:13 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל-פתח אהל מועד

6:14 והקריב את-קרבנו ליהוה כבש בן-שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת-שנתה תמימה לחטאת ואיל-אחד תמים לשלמים

6:15 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם

6:16 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את-חטאתו ואת-עלתו

6:17 ואת-האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את-מנחתו ואת-נסכו

6:18 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את-ראש נזרו ולקח את-שער ראש נזרו ונתן על-האש אשר-תחת זבח השלמים

6:19 ולקח הכהן את-הזרע בשלה מן-האיל וחלת מצה אחת מן-הסל ורקיק מצה אחד ונתן על-כפי הנזיר אחר התגלחו את-נזרו

6:20 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין

6:21 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על-נזרו מלבד אשר-תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו

6:22 וידבר יהוה אל-משה לאמר

6:23 דבר אל-אהרן ואל-בניו לאמר כה תברכו את-בני ישראל אמור להם

6:24 יברכך יהוה וישמרך

6:25 יאר יהוה פניו אליך ויחנך

6:26 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום

6:27 ושמו את-שמי על-בני ישראל ואני אברכם

7:1 ויהי ביום כלות משה להקים את-המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת-כל-כליו ואת-המזבח ואת-כל-כליו וימשחם ויקדש אתם

7:2 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על-הפקדים

7:3 ויביאו את-קרבנם לפני יהוה שש-עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על-שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן

7:4 ויאמר יהוה אל-משה לאמר

7:5 קח מאתם והיו לעבד את-עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל-הלוים איש כפי עבדתו

7:6 ויקח משה את-העגלת ואת-הבקר ויתן אותם אל-הלוים

7:7 את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם

7:8 ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן-אהרן הכהן

7:9 ולבני קהת לא נתן כי-עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו

7:10 ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את-קרבנם לפני המזבח

7:11 ויאמר יהוה אל-משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את-קרבנם לחנכת המזבח

7:12 ויהי המקריב ביום הראשון את-קרבנו נחשון בן-עמינדב למטה יהודה

7:13 וקרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:14 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:15 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:16 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:17 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן נחשון בן-עמינדב

7:18 ביום השני הקריב נתנאל בן-צוער נשיא יששכר

7:19 הקרב את-קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:20 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:21 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:22 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:23 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן-צוער

7:24 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן-חלן

7:25 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:26 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:27 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:28 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:29 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן אליאב בן-חלן

7:30 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן-שדיאור

7:31 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:32 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:33 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:34 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:35 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן אליצור בן-שדיאור

7:36 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן-צורישדי

7:37 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:38 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:39 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:40 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:41 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן-צורישדי

7:42 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן-דעואל

7:43 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:44 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:45 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:46 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:47 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן אליסף בן-דעואל

7:48 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן-עמיהוד

7:49 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:50 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:51 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:52 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:53 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן-עמיהוד

7:54 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן-פדה-צור

7:55 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:56 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:57 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:58 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:59 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן-פדהצור

7:60 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן-גדעני

7:61 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:62 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:63 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:64 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:65 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן אבידן בן-גדעני

7:66 ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן-עמישדי

7:67 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:68 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:69 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:70 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:71 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן-עמישדי

7:72 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן-עכרן

7:73 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:74 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:75 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:76 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:77 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן-עכרן

7:78 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן-עינן

7:79 קרבנו קערת-כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה

7:80 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת

7:81 פר אחד בן-בקר איל אחד כבש-אחד בן-שנתו לעלה

7:82 שעיר-עזים אחד לחטאת

7:83 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני-שנה חמשה זה קרבן אחירע בן-עינן

7:84 זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי-כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה

7:85 שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע-מאות בשקל הקדש

7:86 כפות זהב שתים-עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל-זהב הכפות עשרים ומאה

7:87 כל-הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים-עשר כבשים בני-שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת

7:88 וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני-שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו

7:89 ובבא משה אל-אהל מועד לדבר אתו וישמע את-הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על-ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו

8:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

8:2 דבר אל-אהרן ואמרת אליו בהעלתך את-הנרת אל-מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות

8:3 ויעש כן אהרן אל-מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את-משה

8:4 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד-ירכה עד-פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את-משה כן עשה את-המנרה

8:5 וידבר יהוה אל-משה לאמר

8:6 קח את-הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם

8:7 וכה-תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על-כל-בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו

8:8 ולקחו פר בן-בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר-שני בן-בקר תקח לחטאת

8:9 והקרבת את-הלוים לפני אהל מועד והקהלת את-כל-עדת בני ישראל

8:10 והקרבת את-הלוים לפני יהוה וסמכו בני-ישראל את-ידיהם על-הלוים

8:11 והניף אהרן את-הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את-עבדת יהוה

8:12 והלוים יסמכו את-ידיהם על ראש הפרים ועשה את-האחד חטאת ואת-האחד עלה ליהוה לכפר על-הלוים

8:13 והעמדת את-הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה

8:14 והבדלת את-הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים

8:15 ואחרי-כן יבאו הלוים לעבד את-אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה

8:16 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל-רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי

8:17 כי לי כל-בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל-בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי

8:18 ואקח את-הלוים תחת כל-בכור בבני ישראל

8:19 ואתנה את-הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את-עבדת בני-ישראל באהל מועד ולכפר על-בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני-ישראל אל-הקדש

8:20 ויעש משה ואהרן וכל-עדת בני-ישראל ללוים ככל אשר-צוה יהוה את-משה ללוים כן-עשו להם בני ישראל

8:21 ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם

8:22 ואחרי-כן באו הלוים לעבד את-עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את-משה על-הלוים כן עשו להם

8:23 וידבר יהוה אל-משה לאמר

8:24 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד

8:25 ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד

8:26 ושרת את-אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם

9:1 וידבר יהוה אל-משה במדבר-סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר

9:2 ויעשו בני-ישראל את-הפסח במועדו

9:3 בארבעה עשר-יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל-חקתיו וככל-משפטיו תעשו אתו

9:4 וידבר משה אל-בני ישראל לעשת הפסח

9:5 ויעשו את-הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את-משה כן עשו בני ישראל

9:6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא-יכלו לעשת-הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא

9:7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את-קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל

9:8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה-יצוה יהוה לכם

9:9 וידבר יהוה אל-משה לאמר

9:10 דבר אל-בני ישראל לאמר איש איש כי-יהיה-טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה

9:11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על-מצות ומררים יאכלהו

9:12 לא-ישאירו ממנו עד-בקר ועצם לא ישברו-בו ככל-חקת הפסח יעשו אתו

9:13 והאיש אשר-הוא טהור ובדרך לא-היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא

9:14 וכי-יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ

9:15 וביום הקים את-המשכן כסה הענן את-המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על-המשכן כמראה-אש עד-בקר

9:16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה-אש לילה

9:17 ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי-כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן-שם הענן שם יחנו בני ישראל

9:18 על-פי יהוה יסעו בני ישראל ועל-פי יהוה יחנו כל-ימי אשר ישכן הענן על-המשכן יחנו

9:19 ובהאריך הענן על-המשכן ימים רבים ושמרו בני-ישראל את-משמרת יהוה ולא יסעו

9:20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על-המשכן על-פי יהוה יחנו ועל-פי יהוה יסעו

9:21 ויש אשר-יהיה הענן מערב עד-בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו

9:22 או-ימים או-חדש או-ימים בהאריך הענן על-המשכן לשכן עליו יחנו בני-ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו

9:23 על-פי יהוה יחנו ועל-פי יהוה יסעו את-משמרת יהוה שמרו על-פי יהוה ביד-משה

10:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

10:2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את-המחנות

10:3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל-העדה אל-פתח אהל מועד

10:4 ואם-באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל

10:5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה

10:6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם

10:7 ובהקהיל את-הקהל תתקעו ולא תריעו

10:8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם

10:9 וכי-תבאו מלחמה בארצכם על-הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם

10:10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם

10:11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת

10:12 ויסעו בני-ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן

10:13 ויסעו בראשנה על-פי יהוה ביד-משה

10:14 ויסע דגל מחנה בני-יהודה בראשנה לצבאתם ועל-צבאו נחשון בן-עמינדב

10:15 ועל-צבא מטה בני יששכר נתנאל בן-צוער

10:16 ועל-צבא מטה בני זבולן אליאב בן-חלן

10:17 והורד המשכן ונסעו בני-גרשון ובני מררי נשאי המשכן

10:18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל-צבאו אליצור בן-שדיאור

10:19 ועל-צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן-צורי שדי

10:20 ועל-צבא מטה בני-גד אליסף בן-דעואל

10:21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את-המשכן עד-באם

10:22 ונסע דגל מחנה בני-אפרים לצבאתם ועל-צבאו אלישמע בן-עמיהוד

10:23 ועל-צבא מטה בני מנשה גמליאל בן-פדהצור

10:24 ועל-צבא מטה בני בנימן אבידן בן-גדעוני

10:25 ונסע דגל מחנה בני-דן מאסף לכל-המחנת לצבאתם ועל-צבאו אחיעזר בן-עמישדי

10:26 ועל-צבא מטה בני אשר פגעיאל בן-עכרן

10:27 ועל-צבא מטה בני נפתלי אחירע בן-עינן

10:28 אלה מסעי בני-ישראל לצבאתם ויסעו

10:29 ויאמר משה לחבב בן-רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל-המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי-יהוה דבר-טוב על-ישראל

10:30 ויאמר אליו לא אלך כי אם-אל-ארצי ואל-מולדתי אלך

10:31 ויאמר אל-נא תעזב אתנו כי על-כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים

10:32 והיה כי-תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך

10:33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית-יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה

10:34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן-המחנה

10:35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך

10:36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל

11:1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער-בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה

11:2 ויצעק העם אל-משה ויתפלל משה אל-יהוה ותשקע האש

11:3 ויקרא שם-המקום ההוא תבערה כי-בערה בם אש יהוה

11:4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר

11:5 זכרנו את-הדגה אשר-נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת-החציר ואת-הבצלים ואת-השומים

11:6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל-המן עינינו

11:7 והמן כזרע-גד הוא ועינו כעין הבדלח

11:8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן

11:9 וברדת הטל על-המחנה לילה ירד המן עליו

11:10 וישמע משה את-העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר-אף יהוה מאד ובעיני משה רע

11:11 ויאמר משה אל-יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא-מצתי חן בעיניך לשום את-משא כל-העם הזה עלי

11:12 האנכי הריתי את כל-העם הזה אם-אנכי ילדתיהו כי-תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את-הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו

11:13 מאין לי בשר לתת לכל-העם הזה כי-יבכו עלי לאמר תנה-לנו בשר ונאכלה

11:14 לא-אוכל אנכי לבדי לשאת את-כל-העם הזה כי כבד ממני

11:15 ואם-ככה את-עשה לי הרגני נא הרג אם-מצאתי חן בעיניך ואל-אראה ברעתי

11:16 ויאמר יהוה אל-משה אספה-לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי-הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל-אהל מועד והתיצבו שם עמך

11:17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן-הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא-תשא אתה לבדך

11:18 ואל-העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי-טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם

11:19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום

11:20 עד חדש ימים עד אשר-יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי-מאסתם את-יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים

11:21 ויאמר משה שש-מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים

11:22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את-כל-דגי הים יאסף להם ומצא להם

11:23 ויאמר יהוה אל-משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם-לא

11:24 ויצא משה וידבר אל-העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל

11:25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן-הרוח אשר עליו ויתן על-שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו

11:26 וישארו שני-אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה

11:27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה

11:28 ויען יהושע בן-נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם

11:29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל-עם יהוה נביאים כי-יתן יהוה את-רוחו עליהם

11:30 ויאסף משה אל-המחנה הוא וזקני ישראל

11:31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן-הים ויטש על-המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על-פני הארץ

11:32 ויקם העם כל-היום ההוא וכל-הלילה וכל יום המחרת ויאספו את-השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה

11:33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד

11:34 ויקרא את-שם-המקום ההוא קברות התאוה כי-שם קברו את-העם המתאוים

11:35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות

12:1 ותדבר מרים ואהרן במשה על-אדות האשה הכשית אשר לקח כי-אשה כשית לקח

12:2 ויאמרו הרק אך-במשה דבר יהוה הלא גם-בנו דבר וישמע יהוה

12:3 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על-פני האדמה

12:4 ויאמר יהוה פתאם אל-משה ואל-אהרן ואל-מרים צאו שלשתכם אל-אהל מועד ויצאו שלשתם

12:5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם

12:6 ויאמר שמעו-נא דברי אם-יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר-בו

12:7 לא-כן עבדי משה בכל-ביתי נאמן הוא

12:8 פה אל-פה אדבר-בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה

12:9 ויחר אף יהוה בם וילך

12:10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל-מרים והנה מצרעת

12:11 ויאמר אהרן אל-משה בי אדני אל-נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו

12:12 אל-נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו

12:13 ויצעק משה אל-יהוה לאמר אל נא רפא נא לה

12:14 ויאמר יהוה אל-משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף

12:15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד-האסף מרים

12:16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן

13:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

13:2 שלח-לך אנשים ויתרו את-ארץ כנען אשר-אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם

13:3 וישלח אתם משה ממדבר פארן על-פי יהוה כלם אנשים ראשי בני-ישראל המה

13:4 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן-זכור

13:5 למטה שמעון שפט בן-חורי

13:6 למטה יהודה כלב בן-יפנה

13:7 למטה יששכר יגאל בן-יוסף

13:8 למטה אפרים הושע בן-נון

13:9 למטה בנימן פלטי בן-רפוא

13:10 למטה זבולן גדיאל בן-סודי

13:11 למטה יוסף למטה מנשה גדי בן-סוסי

13:12 למטה דן עמיאל בן-גמלי

13:13 למטה אשר סתור בן-מיכאל

13:14 למטה נפתלי נחבי בן-ופסי

13:15 למטה גד גאואל בן-מכי

13:16 אלה שמות האנשים אשר-שלח משה לתור את-הארץ ויקרא משה להושע בן-נון יהושע

13:17 וישלח אתם משה לתור את-ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את-ההר

13:18 וראיתם את-הארץ מה-הוא ואת-העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם-רב

13:19 ומה הארץ אשר-הוא ישב בה הטובה הוא אם-רעה ומה הערים אשר-הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים

13:20 ומה הארץ השמנה הוא אם-רזה היש-בה עץ אם-אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים

13:21 ויעלו ויתרו את-הארץ ממדבר-צן עד-רחב לבא חמת

13:22 ויעלו בנגב ויבא עד-חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים

13:23 ויבאו עד-נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן-הרמנים ומן-התאנים

13:24 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר-כרתו משם בני ישראל

13:25 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום

13:26 וילכו ויבאו אל-משה ואל-אהרן ואל-כל-עדת בני-ישראל אל-מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת-כל-העדה ויראום את-פרי הארץ

13:27 ויספרו-לו ויאמרו באנו אל-הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה-פריה

13:28 אפס כי-עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם-ילדי הענק ראינו שם

13:29 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על-הים ועל יד הירדן

13:30 ויהס כלב את-העם אל-משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי-יכול נוכל לה

13:31 והאנשים אשר-עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל-העם כי-חזק הוא ממנו

13:32 ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל-בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל-העם אשר-ראינו בתוכה אנשי מדות

13:33 ושם ראינו את-הנפילים בני ענק מן-הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם

14:1 ותשא כל-העדה ויתנו את-קולם ויבכו העם בלילה ההוא

14:2 וילנו על-משה ועל-אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל-העדה לו-מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו-מתנו

14:3 ולמה יהוה מביא אתנו אל-הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה

14:4 ויאמרו איש אל-אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה

14:5 ויפל משה ואהרן על-פניהם לפני כל-קהל עדת בני ישראל

14:6 ויהושע בן-נון וכלב בן-יפנה מן-התרים את-הארץ קרעו בגדיהם

14:7 ויאמרו אל-כל-עדת בני-ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד

14:8 אם-חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל-הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר-הוא זבת חלב ודבש

14:9 אך ביהוה אל-תמרדו ואתם אל-תיראו את-עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל-תיראם

14:10 ויאמרו כל-העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל-כל-בני ישראל

14:11 ויאמר יהוה אל-משה עד-אנה ינאצני העם הזה ועד-אנה לא-יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו

14:12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי-גדול ועצום ממנו

14:13 ויאמר משה אל-יהוה ושמעו מצרים כי-העלית בכחך את-העם הזה מקרבו

14:14 ואמרו אל-יושב הארץ הזאת שמעו כי-אתה יהוה בקרב העם הזה אשר-עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה

14:15 והמתה את-העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר-שמעו את-שמעך לאמר

14:16 מבלתי יכלת יהוה להביא את-העם הזה אל-הארץ אשר-נשבע להם וישחטם במדבר

14:17 ועתה יגדל-נא כח אדני כאשר דברת לאמר

14:18 יהוה ארך אפים ורב-חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על-בנים על-שלשים ועל-רבעים

14:19 סלח-נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד-הנה

14:20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך

14:21 ואולם חי-אני וימלא כבוד-יהוה את-כל-הארץ

14:22 כי כל-האנשים הראים את-כבדי ואת-אתתי אשר-עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי

14:23 אם-יראו את-הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל-מנאצי לא יראוה

14:24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל-הארץ אשר-בא שמה וזרעו יורשנה

14:25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים-סוף

14:26 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר

14:27 עד-מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את-תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי

14:28 אמר אלהם חי-אני נאם-יהוה אם-לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם

14:29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל-פקדיכם לכל-מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי

14:30 אם-אתם תבאו אל-הארץ אשר נשאתי את-ידי לשכן אתכם בה כי אם-כלב בן-יפנה ויהושע בן-נון

14:31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את-הארץ אשר מאסתם בה

14:32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה

14:33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את-זנותיכם עד-תם פגריכם במדבר

14:34 במספר הימים אשר-תרתם את-הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את-עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את-תנואתי

14:35 אני יהוה דברתי אם-לא זאת אעשה לכל-העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו

14:36 והאנשים אשר-שלח משה לתור את-הארץ וישבו וילונו עליו את-כל-העדה להוציא דבה על-הארץ

14:37 וימתו האנשים מוצאי דבת-הארץ רעה במגפה לפני יהוה

14:38 ויהושע בן-נון וכלב בן-יפנה חיו מן-האנשים ההם ההלכים לתור את-הארץ

14:39 וידבר משה את-הדברים האלה אל-כל-בני ישראל ויתאבלו העם מאד

14:40 וישכמו בבקר ויעלו אל-ראש-ההר לאמר הננו ועלינו אל-המקום אשר-אמר יהוה כי חטאנו

14:41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את-פי יהוה והוא לא תצלח

14:42 אל-תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם

14:43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי-על-כן שבתם מאחרי יהוה ולא-יהיה יהוה עמכם

14:44 ויעפלו לעלות אל-ראש ההר וארון ברית-יהוה ומשה לא-משו מקרב המחנה

14:45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד-החרמה

15:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

15:2 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל-ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם

15:3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או-זבח לפלא-נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן-הבקר או מן-הצאן

15:4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן

15:5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על-העלה או לזבח לכבש האחד

15:6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין

15:7 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח-ניחח ליהוה

15:8 וכי-תעשה בן-בקר עלה או-זבח לפלא-נדר או-שלמים ליהוה

15:9 והקריב על-בן-הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין

15:10 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח-ניחח ליהוה

15:11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או-לשה בכבשים או בעזים

15:12 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם

15:13 כל-האזרח יעשה-ככה את-אלה להקריב אשה ריח-ניחח ליהוה

15:14 וכי-יגור אתכם גר או אשר-בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח-ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה

15:15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה

15:16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם

15:17 וידבר יהוה אל-משה לאמר

15:18 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל-הארץ אשר אני מביא אתכם שמה

15:19 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה

15:20 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה

15:21 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם

15:22 וכי תשגו ולא תעשו את כל-המצות האלה אשר-דבר יהוה אל-משה

15:23 את כל-אשר צוה יהוה אליכם ביד-משה מן-היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם

15:24 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל-העדה פר בן-בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר-עזים אחד לחטת

15:25 וכפר הכהן על-כל-עדת בני ישראל ונסלח להם כי-שגגה הוא והם הביאו את-קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על-שגגתם

15:26 ונסלח לכל-עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל-העם בשגגה

15:27 ואם-נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת-שנתה לחטאת

15:28 וכפר הכהן על-הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו

15:29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה

15:30 והנפש אשר-תעשה ביד רמה מן-האזרח ומן-הגר את-יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה

15:31 כי דבר-יהוה בזה ואת-מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה

15:32 ויהיו בני-ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת

15:33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל-משה ואל-אהרן ואל כל-העדה

15:34 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה-יעשה לו

15:35 ויאמר יהוה אל-משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל-העדה מחוץ למחנה

15:36 ויציאו אתו כל-העדה אל-מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את-משה

15:37 ויאמר יהוה אל-משה לאמר

15:38 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על-כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על-ציצת הכנף פתיל תכלת

15:39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את-כל-מצות יהוה ועשיתם אתם ולא-תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר-אתם זנים אחריהם

15:40 למען תזכרו ועשיתם את-כל-מצותי והייתם קדשים לאלהיכם

15:41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם

16:1 ויקח קרח בן-יצהר בן-קהת בן-לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן-פלת בני ראובן

16:2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני-ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי-שם

16:3 ויקהלו על-משה ועל-אהרן ויאמרו אלהם רב-לכם כי כל-העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על-קהל יהוה

16:4 וישמע משה ויפל על-פניו

16:5 וידבר אל-קרח ואל-כל-עדתו לאמר בקר וידע יהוה את-אשר-לו ואת-הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר-בו יקריב אליו

16:6 זאת עשו קחו-לכם מחתות קרח וכל-עדתו

16:7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר-יבחר יהוה הוא הקדוש רב-לכם בני לוי

16:8 ויאמר משה אל-קרח שמעו-נא בני לוי

16:9 המעט מכם כי-הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את-עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם

16:10 ויקרב אתך ואת-כל-אחיך בני-לוי אתך ובקשתם גם-כהנה

16:11 לכן אתה וכל-עדתך הנעדים על-יהוה ואהרן מה-הוא כי תלונו עליו

16:12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה

16:13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי-תשתרר עלינו גם-השתרר

16:14 אף לא אל-ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן-לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה

16:15 ויחר למשה מאד ויאמר אל-יהוה אל-תפן אל-מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את-אחד מהם

16:16 ויאמר משה אל-קרח אתה וכל-עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר

16:17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו

16:18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן

16:19 ויקהל עליהם קרח את-כל-העדה אל-פתח אהל מועד וירא כבוד-יהוה אל-כל-העדה

16:20 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר

16:21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע

16:22 ויפלו על-פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל-בשר האיש אחד יחטא ועל כל-העדה תקצף

16:23 וידבר יהוה אל-משה לאמר

16:24 דבר אל-העדה לאמר העלו מסביב למשכן-קרח דתן ואבירם

16:25 ויקם משה וילך אל-דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל

16:26 וידבר אל-העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל-תגעו בכל-אשר להם פן-תספו בכל-חטאתם

16:27 ויעלו מעל משכן-קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם

16:28 ויאמר משה בזאת תדעון כי-יהוה שלחני לעשות את כל-המעשים האלה כי-לא מלבי

16:29 אם-כמות כל-האדם ימתון אלה ופקדת כל-האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני

16:30 ואם-בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את-פיה ובלעה אתם ואת-כל-אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את-יהוה

16:31 ויהי ככלתו לדבר את כל-הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם

16:32 ותפתח הארץ את-פיה ותבלע אתם ואת-בתיהם ואת כל-האדם אשר לקרח ואת כל-הרכוש

16:33 וירדו הם וכל-אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל

16:34 וכל-ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן-תבלענו הארץ

16:35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת

17:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

17:2 אמר אל-אלעזר בן-אהרן הכהן וירם את-המחתת מבין השרפה ואת-האש זרה-הלאה כי קדשו

17:3 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי-הקריבם לפני-יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל

17:4 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח

17:5 זכרון לבני ישראל למען אשר לא-יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא-יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד-משה לו

17:6 וילנו כל-עדת בני-ישראל ממחרת על-משה ועל-אהרן לאמר אתם המתם את-עם יהוה

17:7 ויהי בהקהל העדה על-משה ועל-אהרן ויפנו אל-אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה

17:8 ויבא משה ואהרן אל-פני אהל מועד

17:9 וידבר יהוה אל-משה לאמר

17:10 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על-פניהם

17:11 ויאמר משה אל-אהרן קח את-המחתה ותן-עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל-העדה וכפר עליהם כי-יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף

17:12 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל-תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את-הקטרת ויכפר על-העם

17:13 ויעמד בין-המתים ובין החיים ותעצר המגפה

17:14 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על-דבר-קרח

17:15 וישב אהרן אל-משה אל-פתח אהל מועד והמגפה נעצרה

17:16 וידבר יהוה אל-משה לאמר

17:17 דבר אל-בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל-נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את-שמו תכתב על-מטהו

17:18 ואת שם אהרן תכתב על-מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם

17:19 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה

17:20 והיה האיש אשר אבחר-בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את-תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם

17:21 וידבר משה אל-בני ישראל ויתנו אליו כל-נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם

17:22 וינח משה את-המטת לפני יהוה באהל העדת

17:23 ויהי ממחרת ויבא משה אל-אהל העדות והנה פרח מטה-אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים

17:24 ויצא משה את-כל-המטת מלפני יהוה אל-כל-בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו

17:25 ויאמר יהוה אל-משה השב את-מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני-מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו

17:26 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה

17:27 ויאמרו בני ישראל אל-משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו

17:28 כל הקרב הקרב אל-משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע

18:1 ויאמר יהוה אל-אהרן אתה ובניך ובית-אביך אתך תשאו את-עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את-עון כהנתכם

18:2 וגם את-אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת

18:3 ושמרו משמרתך ומשמרת כל-האהל אך אל-כלי הקדש ואל-המזבח לא יקרבו ולא-ימתו גם-הם גם-אתם

18:4 ונלוו עליך ושמרו את-משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא-יקרב אליכם

18:5 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא-יהיה עוד קצף על-בני ישראל

18:6 ואני הנה לקחתי את-אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את-עבדת אהל מועד

18:7 ואתה ובניך אתך תשמרו את-כהנתכם לכל-דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את-כהנתכם והזר הקרב יומת

18:8 וידבר יהוה אל-אהרן ואני הנה נתתי לך את-משמרת תרומתי לכל-קדשי בני-ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק-עולם

18:9 זה-יהיה לך מקדש הקדשים מן-האש כל-קרבנם לכל-מנחתם ולכל-חטאתם ולכל-אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך

18:10 בקדש הקדשים תאכלנו כל-זכר יאכל אתו קדש יהיה-לך

18:11 וזה-לך תרומת מתנם לכל-תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם כל-טהור בביתך יאכל אתו

18:12 כל חלב יצהר וכל-חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר-יתנו ליהוה לך נתתים

18:13 בכורי כל-אשר בארצם אשר-יביאו ליהוה לך יהיה כל-טהור בביתך יאכלנו

18:14 כל-חרם בישראל לך יהיה

18:15 כל-פטר רחם לכל-בשר אשר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור-הבהמה הטמאה תפדה

18:16 ופדויו מבן-חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא

18:17 אך בכור-שור או-בכור כשב או-בכור עז לא תפדה קדש הם את-דמם תזרק על-המזבח ואת-חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה

18:18 ובשרם יהיה-לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה

18:19 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני-ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך

18:20 ויאמר יהוה אל-אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא-יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל

18:21 ולבני לוי הנה נתתי כל-מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר-הם עבדים את-עבדת אהל מועד

18:22 ולא-יקרבו עוד בני ישראל אל-אהל מועד לשאת חטא למות

18:23 ועבד הלוי הוא את-עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה

18:24 כי את-מעשר בני-ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על-כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה

18:25 וידבר יהוה אל-משה לאמר

18:26 ואל-הלוים תדבר ואמרת אלהם כי-תקחו מאת בני-ישראל את-המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן-המעשר

18:27 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן-הגרן וכמלאה מן-היקב

18:28 כן תרימו גם-אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את-תרומת יהוה לאהרן הכהן

18:29 מכל מתנתיכם תרימו את כל-תרומת יהוה מכל-חלבו את-מקדשו ממנו

18:30 ואמרת אלהם בהרימכם את-חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב

18:31 ואכלתם אתו בכל-מקום אתם וביתכם כי-שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד

18:32 ולא-תשאו עליו חטא בהרימכם את-חלבו ממנו ואת-קדשי בני-ישראל לא תחללו ולא תמותו

19:1 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר

19:2 זאת חקת התורה אשר-צוה יהוה לאמר דבר אל-בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין-בה מום אשר לא-עלה עליה על

19:3 ונתתם אתה אל-אלעזר הכהן והוציא אתה אל-מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו

19:4 ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל-נכח פני אהל-מועד מדמה שבע פעמים

19:5 ושרף את-הפרה לעיניו את-ערה ואת-בשרה ואת-דמה על-פרשה ישרף

19:6 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל-תוך שרפת הפרה

19:7 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל-המחנה וטמא הכהן עד-הערב

19:8 והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד-הערב

19:9 ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני-ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא

19:10 וכבס האסף את-אפר הפרה את-בגדיו וטמא עד-הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם

19:11 הנגע במת לכל-נפש אדם וטמא שבעת ימים

19:12 הוא יתחטא-בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם-לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר

19:13 כל-הנגע במת בנפש האדם אשר-ימות ולא יתחטא את-משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא-זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו

19:14 זאת התורה אדם כי-ימות באהל כל-הבא אל-האהל וכל-אשר באהל יטמא שבעת ימים

19:15 וכל כלי פתוח אשר אין-צמיד פתיל עליו טמא הוא

19:16 וכל אשר-יגע על-פני השדה בחלל-חרב או במת או-בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים

19:17 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל-כלי

19:18 ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על-האהל ועל-כל-הכלים ועל-הנפשות אשר היו-שם ועל-הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר

19:19 והזה הטהר על-הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב

19:20 ואיש אשר-יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את-מקדש יהוה טמא מי נדה לא-זרק עליו טמא הוא

19:21 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי-הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד-הערב

19:22 וכל אשר-יגע-בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד-הערב

20:1 ויבאו בני-ישראל כל-העדה מדבר-צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם

20:2 ולא-היה מים לעדה ויקהלו על-משה ועל-אהרן

20:3 וירב העם עם-משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה

20:4 ולמה הבאתם את-קהל יהוה אל-המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו

20:5 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל-המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות

20:6 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל-פתח אהל מועד ויפלו על-פניהם וירא כבוד-יהוה אליהם

20:7 וידבר יהוה אל-משה לאמר

20:8 קח את-המטה והקהל את-העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל-הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן-הסלע והשקית את-העדה ואת-בעירם

20:9 ויקח משה את-המטה מלפני יהוה כאשר צוהו

20:10 ויקהלו משה ואהרן את-הקהל אל-פני הסלע ויאמר להם שמעו-נא המרים המן-הסלע הזה נוציא לכם מים

20:11 וירם משה את-ידו ויך את-הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם

20:12 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן יען לא-האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את-הקהל הזה אל-הארץ אשר-נתתי להם

20:13 המה מי מריבה אשר-רבו בני-ישראל את-יהוה ויקדש בם

20:14 וישלח משה מלאכים מקדש אל-מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל-התלאה אשר מצאתנו

20:15 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו

20:16 ונצעק אל-יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך

20:17 נעברה-נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר-נעבר גבלך

20:18 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן-בחרב אצא לקראתך

20:19 ויאמרו אליו בני-ישראל במסלה נעלה ואם-מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין-דבר ברגלי אעברה

20:20 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה

20:21 וימאן אדום נתן את-ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו

20:22 ויסעו מקדש ויבאו בני-ישראל כל-העדה הר ההר

20:23 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן בהר ההר על-גבול ארץ-אדום לאמר

20:24 יאסף אהרן אל-עמיו כי לא יבא אל-הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר-מריתם את-פי למי מריבה

20:25 קח את-אהרן ואת-אלעזר בנו והעל אתם הר ההר

20:26 והפשט את-אהרן את-בגדיו והלבשתם את-אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם

20:27 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל-הר ההר לעיני כל-העדה

20:28 ויפשט משה את-אהרן את-בגדיו וילבש אתם את-אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן-ההר

20:29 ויראו כל-העדה כי גוע אהרן ויבכו את-אהרן שלשים יום כל בית ישראל

21:1 וישמע הכנעני מלך-ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי

21:2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם-נתן תתן את-העם הזה בידי והחרמתי את-עריהם

21:3 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את-הכנעני ויחרם אתהם ואת-עריהם ויקרא שם-המקום חרמה

21:4 ויסעו מהר ההר דרך ים-סוף לסבב את-ארץ אדום ותקצר נפש-העם בדרך

21:5 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל

21:6 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את-העם וימת עם-רב מישראל

21:7 ויבא העם אל-משה ויאמרו חטאנו כי-דברנו ביהוה ובך התפלל אל-יהוה ויסר מעלינו את-הנחש ויתפלל משה בעד העם

21:8 ויאמר יהוה אל-משה עשה לך שרף ושים אתו על-נס והיה כל-הנשוך וראה אתו וחי

21:9 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על-הנס והיה אם-נשך הנחש את-איש והביט אל-נחש הנחשת וחי

21:10 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת

21:11 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על-פני מואב ממזרח השמש

21:12 משם נסעו ויחנו בנחל זרד

21:13 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי

21:14 על-כן יאמר בספר מלחמת יהוה את-והב בסופה ואת-הנחלים ארנון

21:15 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב

21:16 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את-העם ואתנה להם מים

21:17 אז ישיר ישראל את-השירה הזאת עלי באר ענו-לה

21:18 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה

21:19 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות

21:20 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על-פני הישימן

21:21 וישלח ישראל מלאכים אל-סיחן מלך-האמרי לאמר

21:22 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר-נעבר גבלך

21:23 ולא-נתן סיחן את-ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את-כל-עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל

21:24 ויכהו ישראל לפי-חרב ויירש את-ארצו מארנן עד-יבק עד-בני עמון כי עז גבול בני עמון

21:25 ויקח ישראל את כל-הערים האלה וישב ישראל בכל-ערי האמרי בחשבון ובכל-בנתיה

21:26 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את-כל-ארצו מידו עד-ארנן

21:27 על-כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון

21:28 כי-אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן

21:29 אוי-לך מואב אבדת עם-כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון

21:30 ונירם אבד חשבון עד-דיבן ונשים עד-נפח אשר עד-מידבא

21:31 וישב ישראל בארץ האמרי

21:32 וישלח משה לרגל את-יעזר וילכדו בנתיה ויירש את-האמרי אשר-שם

21:33 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך-הבשן לקראתם הוא וכל-עמו למלחמה אדרעי

21:34 ויאמר יהוה אל-משה אל-תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת-כל-עמו ואת-ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון

21:35 ויכו אתו ואת-בניו ואת-כל-עמו עד-בלתי השאיר-לו שריד ויירשו את-ארצו

22:1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו

22:2 וירא בלק בן-צפור את כל-אשר-עשה ישראל לאמרי

22:3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב-הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל

22:4 ויאמר מואב אל-זקני מדין עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן-צפור מלך למואב בעת ההוא

22:5 וישלח מלאכים אל-בלעם בן-בעור פתורה אשר על-הנהר ארץ בני-עמו לקרא-לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את-עין הארץ והוא ישב ממלי

22:6 ועתה לכה-נא ארה-לי את-העם הזה כי-עצום הוא ממני אולי אוכל נכה-בו ואגרשנו מן-הארץ כי ידעתי את אשר-תברך מברך ואשר תאר יואר

22:7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל-בלעם וידברו אליו דברי בלק

22:8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי-מואב עם-בלעם

22:9 ויבא אלהים אל-בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך

22:10 ויאמר בלעם אל-האלהים בלק בן-צפר מלך מואב שלח אלי

22:11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את-עין הארץ עתה לכה קבה-לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו

22:12 ויאמר אלהים אל-בלעם לא תלך עמהם לא תאר את-העם כי ברוך הוא

22:13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל-שרי בלק לכו אל-ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם

22:14 ויקומו שרי מואב ויבאו אל-בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו

22:15 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה

22:16 ויבאו אל-בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן-צפור אל-נא תמנע מהלך אלי

22:17 כי-כבד אכבדך מאד וכל אשר-תאמר אלי אעשה ולכה-נא קבה-לי את העם הזה

22:18 ויען בלעם ויאמר אל-עבדי בלק אם-יתן-לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את-פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה

22:19 ועתה שבו נא בזה גם-אתם הלילה ואדעה מה-יסף יהוה דבר עמי

22:20 ויבא אלהים אל-בלעם לילה ויאמר לו אם-לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את-הדבר אשר-אדבר אליך אתו תעשה

22:21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את-אתנו וילך עם-שרי מואב

22:22 ויחר-אף אלהים כי-הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על-אתנו ושני נעריו עמו

22:23 ותרא האתון את-מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן-הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את-האתון להטתה הדרך

22:24 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה

22:25 ותרא האתון את-מלאך יהוה ותלחץ אל-הקיר ותלחץ את-רגל בלעם אל-הקיר ויסף להכתה

22:26 ויוסף מלאך-יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין-דרך לנטות ימין ושמאול

22:27 ותרא האתון את-מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר-אף בלעם ויך את-האתון במקל

22:28 ויפתח יהוה את-פי האתון ותאמר לבלעם מה-עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים

22:29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש-חרב בידי כי עתה הרגתיך

22:30 ותאמר האתון אל-בלעם הלוא אנכי אתנך אשר-רכבת עלי מעודך עד-היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא

22:31 ויגל יהוה את-עיני בלעם וירא את-מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו

22:32 ויאמר אליו מלאך יהוה על-מה הכית את-אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי-ירט הדרך לנגדי

22:33 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם-אתכה הרגתי ואותה החייתי

22:34 ויאמר בלעם אל-מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם-רע בעיניך אשובה לי

22:35 ויאמר מלאך יהוה אל-בלעם לך עם-האנשים ואפס את-הדבר אשר-אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם-שרי בלק

22:36 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל-עיר מואב אשר על-גבול ארנן אשר בקצה הגבול

22:37 ויאמר בלק אל-בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא-לך למה לא-הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך

22:38 ויאמר בלעם אל-בלק הנה-באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר

22:39 וילך בלעם עם-בלק ויבאו קרית חצות

22:40 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו

22:41 ויהי בבקר ויקח בלק את-בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם

23:1 ויאמר בלעם אל-בלק בנה-לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים

23:2 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח

23:3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על-עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה-יראני והגדתי לך וילך שפי

23:4 ויקר אלהים אל-בלעם ויאמר אליו את-שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח

23:5 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל-בלק וכה תדבר

23:6 וישב אליו והנה נצב על-עלתו הוא וכל-שרי מואב

23:7 וישא משלו ויאמר מן-ארם ינחני בלק מלך-מואב מהררי-קדם לכה ארה-לי יעקב ולכה זעמה ישראל

23:8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה

23:9 כי-מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן-עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב

23:10 מי מנה עפר יעקב ומספר את-רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו

23:11 ויאמר בלק אל-בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך

23:12 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר

23:13 ויאמר אליו בלק לך-נא אתי אל-מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו-לי משם

23:14 ויקחהו שדה צפים אל-ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח

23:15 ויאמר אל-בלק התיצב כה על-עלתך ואנכי אקרה כה

23:16 ויקר יהוה אל-בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל-בלק וכה תדבר

23:17 ויבא אליו והנו נצב על-עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה-דבר יהוה

23:18 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר

23:19 לא איש אל ויכזב ובן-אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה

23:20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה

23:21 לא-הביט און ביעקב ולא-ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו

23:22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו

23:23 כי לא-נחש ביעקב ולא-קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה-פעל אל

23:24 הן-עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד-יאכל טרף ודם-חללים ישתה

23:25 ויאמר בלק אל-בלעם גם-קב לא תקבנו גם-ברך לא תברכנו

23:26 ויען בלעם ויאמר אל-בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר-ידבר יהוה אתו אעשה

23:27 ויאמר בלק אל-בלעם לכה-נא אקחך אל-מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם

23:28 ויקח בלק את-בלעם ראש הפעור הנשקף על-פני הישימן

23:29 ויאמר בלעם אל-בלק בנה-לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם

23:30 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח

24:1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את-ישראל ולא-הלך כפעם-בפעם לקראת נחשים וישת אל-המדבר פניו

24:2 וישא בלעם את-עיניו וירא את-ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים

24:3 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין

24:4 נאם שמע אמרי-אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים

24:5 מה-טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל

24:6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי-מים

24:7 יזל-מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו

24:8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ

24:9 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור

24:10 ויחר-אף בלק אל-בלעם ויספק את-כפיו ויאמר בלק אל-בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים

24:11 ועתה ברח-לך אל-מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד

24:12 ויאמר בלעם אל-בלק הלא גם אל-מלאכיך אשר-שלחת אלי דברתי לאמר

24:13 אם-יתן-לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את-פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר-ידבר יהוה אתו אדבר

24:14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים

24:15 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין

24:16 נאם שמע אמרי-אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים

24:17 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל-בני-שת

24:18 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל

24:19 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר

24:20 וירא את-עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד

24:21 וירא את-הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך

24:22 כי אם-יהיה לבער קין עד-מה אשור תשבך

24:23 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל

24:24 וצים מיד כתים וענו אשור וענו-עבר וגם-הוא עדי אבד

24:25 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם-בלק הלך לדרכו

25:1 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל-בנות מואב

25:2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן

25:3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר-אף יהוה בישראל

25:4 ויאמר יהוה אל-משה קח את-כל-ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף-יהוה מישראל

25:5 ויאמר משה אל-שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור

25:6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל-אחיו את-המדינית לעיני משה ולעיני כל-עדת בני-ישראל והמה בכים פתח אהל מועד

25:7 וירא פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו

25:8 ויבא אחר איש-ישראל אל-הקבה וידקר את-שניהם את איש ישראל ואת-האשה אל-קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל

25:9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף

25:10 וידבר יהוה אל-משה לאמר

25:11 פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן השיב את-חמתי מעל בני-ישראל בקנאו את-קנאתי בתוכם ולא-כליתי את-בני-ישראל בקנאתי

25:12 לכן אמר הנני נתן לו את-בריתי שלום

25:13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על-בני ישראל

25:14 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את-המדינית זמרי בן-סלוא נשיא בית-אב לשמעני

25:15 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת-צור ראש אמות בית-אב במדין הוא

25:16 וידבר יהוה אל-משה לאמר

25:17 צרור את-המדינים והכיתם אותם

25:18 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר-נכלו לכם על-דבר-פעור ועל-דבר כזבי בת-נשיא מדין אחתם המכה ביום-המגפה על-דבר-פעור

25:19 ויהי אחרי המגפה

26:1 ויאמר יהוה אל-משה ואל אלעזר בן-אהרן הכהן לאמר

26:2 שאו את-ראש כל-עדת בני-ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל-יצא צבא בישראל

26:3 וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על-ירדן ירחו לאמר

26:4 מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את-משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים

26:5 ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי

26:6 לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי

26:7 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים

26:8 ובני פלוא אליאב

26:9 ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא-דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על-משה ועל-אהרן בעדת-קרח בהצתם על-יהוה

26:10 ותפתח הארץ את-פיה ותבלע אתם ואת-קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס

26:11 ובני-קרח לא-מתו

26:12 בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני

26:13 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי

26:14 אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים

26:15 בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני

26:16 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי

26:17 לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי

26:18 אלה משפחת בני-גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות

26:19 בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען

26:20 ויהיו בני-יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי

26:21 ויהיו בני-פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי

26:22 אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות

26:23 בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני

26:24 לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני

26:25 אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות

26:26 בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי

26:27 אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות

26:28 בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים

26:29 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את-גלעד לגלעד משפחת הגלעדי

26:30 אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי

26:31 ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי

26:32 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי

26:33 וצלפחד בן-חפר לא-היו לו בנים כי אם-בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה

26:34 אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות

26:35 אלה בני-אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני

26:36 ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני

26:37 אלה משפחת בני-אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני-יוסף למשפחתם

26:38 בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי

26:39 לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי

26:40 ויהיו בני-בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי

26:41 אלה בני-בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות

26:42 אלה בני-דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם

26:43 כל-משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות

26:44 בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי

26:45 לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי

26:46 ושם בת-אשר שרח

26:47 אלה משפחת בני-אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות

26:48 בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני

26:49 ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי

26:50 אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות

26:51 אלה פקודי בני ישראל שש-מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים

26:52 וידבר יהוה אל-משה לאמר

26:53 לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות

26:54 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו

26:55 אך-בגורל יחלק את-הארץ לשמות מטות-אבתם ינחלו

26:56 על-פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט

26:57 ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי

26:58 אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את-עמרם

26:59 ושם אשת עמרם יוכבד בת-לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את-אהרן ואת-משה ואת מרים אחתם

26:60 ויולד לאהרן את-נדב ואת-אביהוא את-אלעזר ואת-איתמר

26:61 וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש-זרה לפני יהוה

26:62 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל-זכר מבן-חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא-נתן להם נחלה בתוך בני ישראל

26:63 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את-בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו

26:64 ובאלה לא-היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את-בני ישראל במדבר סיני

26:65 כי-אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא-נותר מהם איש כי אם-כלב בן-יפנה ויהושע בן-נון

27:1 ותקרבנה בנות צלפחד בן-חפר בן-גלעד בן-מכיר בן-מנשה למשפחת מנשה בן-יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה

27:2 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל-העדה פתח אהל-מועד לאמר

27:3 אבינו מת במדבר והוא לא-היה בתוך העדה הנועדים על-יהוה בעדת-קרח כי-בחטאו מת ובנים לא-היו לו

27:4 למה יגרע שם-אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה-לנו אחזה בתוך אחי אבינו

27:5 ויקרב משה את-משפטן לפני יהוה

27:6 ויאמר יהוה אל-משה לאמר

27:7 כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את-נחלת אביהן להן

27:8 ואל-בני ישראל תדבר לאמר איש כי-ימות ובן אין לו והעברתם את-נחלתו לבתו

27:9 ואם-אין לו בת ונתתם את-נחלתו לאחיו

27:10 ואם-אין לו אחים ונתתם את-נחלתו לאחי אביו

27:11 ואם-אין אחים לאביו ונתתם את-נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את-משה

27:12 ויאמר יהוה אל-משה עלה אל-הר העברים הזה וראה את-הארץ אשר נתתי לבני ישראל

27:13 וראיתה אתה ונאספת אל-עמיך גם-אתה כאשר נאסף אהרן אחיך

27:14 כאשר מריתם פי במדבר-צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי-מריבת קדש מדבר-צן

27:15 וידבר משה אל-יהוה לאמר

27:16 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל-בשר איש על-העדה

27:17 אשר-יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין-להם רעה

27:18 ויאמר יהוה אל-משה קח-לך את-יהושע בן-נון איש אשר-רוח בו וסמכת את-ידך עליו

27:19 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל-העדה וצויתה אתו לעיניהם

27:20 ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל-עדת בני ישראל

27:21 ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על-פיו יצאו ועל-פיו יבאו הוא וכל-בני-ישראל אתו וכל-העדה

27:22 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את-יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל-העדה

27:23 ויסמך את-ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד-משה

28:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

28:2 צו את-בני ישראל ואמרת אלהם את-קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו

28:3 ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני-שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד

28:4 את-הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים

28:5 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין

28:6 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה

28:7 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה

28:8 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה

28:9 וביום השבת שני-כבשים בני-שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו

28:10 עלת שבת בשבתו על-עלת התמיד ונסכה

28:11 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני-בקר שנים ואיל אחד כבשים בני-שנה שבעה תמימם

28:12 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד

28:13 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה

28:14 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה

28:15 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על-עלת התמיד יעשה ונסכו

28:16 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה

28:17 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל

28:18 ביום הראשון מקרא-קדש כל-מלאכת עבדה לא תעשו

28:19 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני-בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם

28:20 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו

28:21 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים

28:22 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם

28:23 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את-אלה

28:24 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח-ניחח ליהוה על-עולת התמיד יעשה ונסכו

28:25 וביום השביעי מקרא-קדש יהיה לכם כל-מלאכת עבדה לא תעשו

28:26 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא-קדש יהיה לכם כל-מלאכת עבדה לא תעשו

28:27 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני-בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה

28:28 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד

28:29 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים

28:30 שעיר עזים אחד לכפר עליכם

28:31 מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו-לכם ונסכיהם

29:1 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא-קדש יהיה לכם כל-מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם

29:2 ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן-בקר אחד איל אחד כבשים בני-שנה שבעה תמימם

29:3 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל

29:4 ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים

29:5 ושעיר-עזים אחד חטאת לכפר עליכם

29:6 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה

29:7 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא-קדש יהיה לכם ועניתם את-נפשתיכם כל-מלאכה לא תעשו

29:8 והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן-בקר אחד איל אחד כבשים בני-שנה שבעה תמימם יהיו לכם

29:9 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד

29:10 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים

29:11 שעיר-עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם

29:12 ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא-קדש יהיה לכם כל-מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים

29:13 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני-בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני-שנה ארבעה עשר תמימם יהיו

29:14 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם

29:15 ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים

29:16 ושעיר-עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה

29:17 וביום השני פרים בני-בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני-שנה ארבעה עשר תמימם

29:18 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט

29:19 ושעיר-עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם

29:20 וביום השלישי פרים עשתי-עשר אילם שנים כבשים בני-שנה ארבעה עשר תמימם

29:21 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט

29:22 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה

29:23 וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני-שנה ארבעה עשר תמימם

29:24 מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט

29:25 ושעיר-עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה

29:26 וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני-שנה ארבעה עשר תמימם

29:27 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט

29:28 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה

29:29 וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני-שנה ארבעה עשר תמימם

29:30 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט

29:31 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה

29:32 וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני-שנה ארבעה עשר תמימם

29:33 ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם

29:34 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה

29:35 ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל-מלאכת עבדה לא תעשו

29:36 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני-שנה שבעה תמימם

29:37 מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט

29:38 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה

29:39 אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם

30:1 ויאמר משה אל-בני ישראל ככל אשר-צוה יהוה את-משה

30:2 וידבר משה אל-ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה

30:3 איש כי-ידר נדר ליהוה או-השבע שבעה לאסר אסר על-נפשו לא יחל דברו ככל-היצא מפיו יעשה

30:4 ואשה כי-תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה

30:5 ושמע אביה את-נדרה ואסרה אשר אסרה על-נפשה והחריש לה אביה וקמו כל-נדריה וכל-אסר אשר-אסרה על-נפשה יקום

30:6 ואם-הניא אביה אתה ביום שמעו כל-נדריה ואסריה אשר-אסרה על-נפשה לא יקום ויהוה יסלח-לה כי-הניא אביה אתה

30:7 ואם-היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על-נפשה

30:8 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר-אסרה על-נפשה יקמו

30:9 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את-נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על-נפשה ויהוה יסלח-לה

30:10 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר-אסרה על-נפשה יקום עליה

30:11 ואם-בית אישה נדרה או-אסרה אסר על-נפשה בשבעה

30:12 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל-נדריה וכל-אסר אשר-אסרה על-נפשה יקום

30:13 ואם-הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל-מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח-לה

30:14 כל-נדר וכל-שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו

30:15 ואם-החרש יחריש לה אישה מיום אל-יום והקים את-כל-נדריה או את-כל-אסריה אשר עליה הקים אתם כי-החרש לה ביום שמעו

30:16 ואם-הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את-עונה

30:17 אלה החקים אשר צוה יהוה את-משה בין איש לאשתו בין-אב לבתו בנעריה בית אביה

31:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

31:2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל-עמיך

31:3 וידבר משה אל-העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על-מדין לתת נקמת-יהוה במדין

31:4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא

31:5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים-עשר אלף חלוצי צבא

31:6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת-פינחס בן-אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו

31:7 ויצבאו על-מדין כאשר צוה יהוה את-משה ויהרגו כל-זכר

31:8 ואת-מלכי מדין הרגו על-חלליהם את-אוי ואת-רקם ואת-צור ואת-חור ואת-רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן-בעור הרגו בחרב

31:9 וישבו בני-ישראל את-נשי מדין ואת-טפם ואת כל-בהמתם ואת-כל-מקנהם ואת-כל-חילם בזזו

31:10 ואת כל-עריהם במושבתם ואת כל-טירתם שרפו באש

31:11 ויקחו את-כל-השלל ואת כל-המלקוח באדם ובבהמה

31:12 ויבאו אל-משה ואל-אלעזר הכהן ואל-עדת בני-ישראל את-השבי ואת-המלקוח ואת-השלל אל-המחנה אל-ערבת מואב אשר על-ירדן ירחו

31:13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל-נשיאי העדה לקראתם אל-מחוץ למחנה

31:14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה

31:15 ויאמר אליהם משה החייתם כל-נקבה

31:16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר-מעל ביהוה על-דבר-פעור ותהי המגפה בעדת יהוה

31:17 ועתה הרגו כל-זכר בטף וכל-אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו

31:18 וכל הטף בנשים אשר לא-ידעו משכב זכר החיו לכם

31:19 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם

31:20 וכל-בגד וכל-כלי-עור וכל-מעשה עזים וכל-כלי-עץ תתחטאו

31:21 ויאמר אלעזר הכהן אל-אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר-צוה יהוה את-משה

31:22 אך את-הזהב ואת-הכסף את-הנחשת את-הברזל את-הבדיל ואת-העפרת

31:23 כל-דבר אשר-יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא-יבא באש תעבירו במים

31:24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל-המחנה

31:25 ויאמר יהוה אל-משה לאמר

31:26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה

31:27 וחצית את-המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל-העדה

31:28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן-האדם ומן-הבקר ומן-החמרים ומן-הצאן

31:29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה

31:30 וממחצת בני-ישראל תקח אחד אחז מן-החמשים מן-האדם מן-הבקר מן-החמרים ומן-הצאן מכל-הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה

31:31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את-משה

31:32 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש-מאות אלף ושבעים אלף וחמשת-אלפים

31:33 ובקר שנים ושבעים אלף

31:34 וחמרים אחד וששים אלף

31:35 ונפש אדם מן-הנשים אשר לא-ידעו משכב זכר כל-נפש שנים ושלשים אלף

31:36 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש-מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות

31:37 ויהי המכס ליהוה מן-הצאן שש מאות חמש ושבעים

31:38 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים

31:39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים

31:40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש

31:41 ויתן משה את-מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את-משה

31:42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן-האנשים הצבאים

31:43 ותהי מחצת העדה מן-הצאן שלש-מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות

31:44 ובקר ששה ושלשים אלף

31:45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות

31:46 ונפש אדם ששה עשר אלף

31:47 ויקח משה ממחצת בני-ישראל את-האחז אחד מן-החמשים מן-האדם ומן-הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את-משה

31:48 ויקרבו אל-משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות

31:49 ויאמרו אל-משה עבדיך נשאו את-ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא-נפקד ממנו איש

31:50 ונקרב את-קרבן יהוה איש אשר מצא כלי-זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על-נפשתינו לפני יהוה

31:51 ויקח משה ואלעזר הכהן את-הזהב מאתם כל כלי מעשה

31:52 ויהי כל-זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע-מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות

31:53 אנשי הצבא בזזו איש לו

31:54 ויקח משה ואלעזר הכהן את-הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל-אהל מועד זכרון לבני-ישראל לפני יהוה

32:1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני-גד עצום מאד ויראו את-ארץ יעזר ואת-ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה

32:2 ויבאו בני-גד ובני ראובן ויאמרו אל-משה ואל-אלעזר הכהן ואל-נשיאי העדה לאמר

32:3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען

32:4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה

32:5 ויאמרו אם-מצאנו חן בעיניך יתן את-הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל-תעברנו את-הירדן

32:6 ויאמר משה לבני-גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה

32:7 ולמה תנואון את-לב בני ישראל מעבר אל-הארץ אשר-נתן להם יהוה

32:8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את-הארץ

32:9 ויעלו עד-נחל אשכול ויראו את-הארץ ויניאו את-לב בני ישראל לבלתי-בא אל-הארץ אשר-נתן להם יהוה

32:10 ויחר-אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר

32:11 אם-יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא-מלאו אחרי

32:12 בלתי כלב בן-יפנה הקנזי ויהושע בן-נון כי מלאו אחרי יהוה

32:13 ויחר-אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד-תם כל-הדור העשה הרע בעיני יהוה

32:14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף-יהוה אל-ישראל

32:15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל-העם הזה

32:16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו

32:17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם-הביאנם אל-מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ

32:18 לא נשוב אל-בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו

32:19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה

32:20 ויאמר אליהם משה אם-תעשון את-הדבר הזה אם-תחלצו לפני יהוה למלחמה

32:21 ועבר לכם כל-חלוץ את-הירדן לפני יהוה עד הורישו את-איביו מפניו

32:22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה

32:23 ואם-לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם

32:24 בנו-לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו

32:25 ויאמר בני-גד ובני ראובן אל-משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה

32:26 טפנו נשינו מקננו וכל-בהמתנו יהיו-שם בערי הגלעד

32:27 ועבדיך יעברו כל-חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר

32:28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן-נון ואת-ראשי אבות המטות לבני ישראל

32:29 ויאמר משה אלהם אם-יעברו בני-גד ובני-ראובן אתכם את-הירדן כל-חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את-ארץ הגלעד לאחזה

32:30 ואם-לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען

32:31 ויענו בני-גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל-עבדיך כן נעשה

32:32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן

32:33 ויתן להם משה לבני-גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן-יוסף את-ממלכת סיחן מלך האמרי ואת-ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב

32:34 ויבנו בני-גד את-דיבן ואת-עטרת ואת ערער

32:35 ואת-עטרת שופן ואת-יעזר ויגבהה

32:36 ואת-בית נמרה ואת-בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן

32:37 ובני ראובן בנו את-חשבון ואת-אלעלא ואת קריתים

32:38 ואת-נבו ואת-בעל מעון מוסבת שם ואת-שבמה ויקראו בשמת את-שמות הערים אשר בנו

32:39 וילכו בני מכיר בן-מנשה גלעדה וילכדה ויורש את-האמרי אשר-בה

32:40 ויתן משה את-הגלעד למכיר בן-מנשה וישב בה

32:41 ויאיר בן-מנשה הלך וילכד את-חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר

32:42 ונבח הלך וילכד את-קנת ואת-בנתיה ויקרא לה נבח בשמו

33:1 אלה מסעי בני-ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד-משה ואהרן

33:2 ויכתב משה את-מוצאיהם למסעיהם על-פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם

33:3 ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני-ישראל ביד רמה לעיני כל-מצרים

33:4 ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל-בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים

33:5 ויסעו בני-ישראל מרעמסס ויחנו בסכת

33:6 ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר

33:7 ויסעו מאתם וישב על-פי החירת אשר על-פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל

33:8 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך-הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה

33:9 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו-שם

33:10 ויסעו מאילם ויחנו על-ים-סוף

33:11 ויסעו מים-סוף ויחנו במדבר-סין

33:12 ויסעו ממדבר-סין ויחנו בדפקה

33:13 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש

33:14 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא-היה שם מים לעם לשתות

33:15 ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני

33:16 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה

33:17 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת

33:18 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה

33:19 ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ

33:20 ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה

33:21 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה

33:22 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה

33:23 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר-שפר

33:24 ויסעו מהר-שפר ויחנו בחרדה

33:25 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת

33:26 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת

33:27 ויסעו מתחת ויחנו בתרח

33:28 ויסעו מתרח ויחנו במתקה

33:29 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה

33:30 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות

33:31 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן

33:32 ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד

33:33 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה

33:34 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה

33:35 ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר

33:36 ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר-צן הוא קדש

33:37 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום

33:38 ויעל אהרן הכהן אל-הר ההר על-פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני-ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש

33:39 ואהרן בן-שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר

33:40 וישמע הכנעני מלך ערד והוא-ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל

33:41 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה

33:42 ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן

33:43 ויסעו מפונן ויחנו באבת

33:44 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב

33:45 ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד

33:46 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה

33:47 ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו

33:48 ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו

33:49 ויחנו על-הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב

33:50 וידבר יהוה אל-משה בערבת מואב על-ירדן ירחו לאמר

33:51 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את-הירדן אל-ארץ כנען

33:52 והורשתם את-כל-ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל-משכיתם ואת כל-צלמי מסכתם תאבדו ואת כל-במותם תשמידו

33:53 והורשתם את-הארץ וישבתם-בה כי לכם נתתי את-הארץ לרשת אתה

33:54 והתנחלתם את-הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את-נחלתו ולמעט תמעיט את-נחלתו אל אשר-יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו

33:55 ואם-לא תורישו את-ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על-הארץ אשר אתם ישבים בה

33:56 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם

34:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

34:2 צו את-בני ישראל ואמרת אלהם כי-אתם באים אל-הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה

34:3 והיה לכם פאת-נגב ממדבר-צן על-ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים-המלח קדמה

34:4 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר-אדר ועבר עצמנה

34:5 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה

34:6 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה-יהיה לכם גבול ים

34:7 וזה-יהיה לכם גבול צפון מן-הים הגדל תתאו לכם הר ההר

34:8 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה

34:9 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה-יהיה לכם גבול צפון

34:10 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה

34:11 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על-כתף ים-כנרת קדמה

34:12 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב

34:13 ויצו משה את-בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה

34:14 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני-הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם

34:15 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה

34:16 וידבר יהוה אל-משה לאמר

34:17 אלה שמות האנשים אשר-ינחלו לכם את-הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן-נון

34:18 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את-הארץ

34:19 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן-יפנה

34:20 ולמטה בני שמעון שמואל בן-עמיהוד

34:21 למטה בנימן אלידד בן-כסלון

34:22 ולמטה בני-דן נשיא בקי בן-יגלי

34:23 לבני יוסף למטה בני-מנשה נשיא חניאל בן-אפד

34:24 ולמטה בני-אפרים נשיא קמואל בן-שפטן

34:25 ולמטה בני-זבולן נשיא אליצפן בן-פרנך

34:26 ולמטה בני-יששכר נשיא פלטיאל בן-עזן

34:27 ולמטה בני-אשר נשיא אחיהוד בן-שלמי

34:28 ולמטה בני-נפתלי נשיא פדהאל בן-עמיהוד

34:29 אלה אשר צוה יהוה לנחל את-בני-ישראל בארץ כנען

35:1 וידבר יהוה אל-משה בערבת מואב על-ירדן ירחו לאמר

35:2 צו את-בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים

35:3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם

35:4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב

35:5 ומדתם מחוץ לעיר את-פאת-קדמה אלפים באמה ואת-פאת-נגב אלפים באמה ואת-פאת-ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים

35:6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש-ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר

35:7 כל-הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת-מגרשיהן

35:8 והערים אשר תתנו מאחזת בני-ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים

35:9 וידבר יהוה אל-משה לאמר

35:10 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את-הירדן ארצה כנען

35:11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה-נפש בשגגה

35:12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד-עמדו לפני העדה למשפט

35:13 והערים אשר תתנו שש-ערי מקלט תהיינה לכם

35:14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה

35:15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש-הערים האלה למקלט לנוס שמה כל-מכה-נפש בשגגה

35:16 ואם-בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח

35:17 ואם באבן יד אשר-ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח

35:18 או בכלי עץ-יד אשר-ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח

35:19 גאל הדם הוא ימית את-הרצח בפגעו-בו הוא ימתנו

35:20 ואם-בשנאה יהדפנו או-השליך עליו בצדיה וימת

35:21 או באיבה הכהו בידו וימת מות-יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את-הרצח בפגעו-בו

35:22 ואם-בפתע בלא-איבה הדפו או-השליך עליו כל-כלי בלא צדיה

35:23 או בכל-אבן אשר-ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא-אויב לו ולא מבקש רעתו

35:24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה

35:25 והצילו העדה את-הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל-עיר מקלטו אשר-נס שמה וישב בה עד-מות הכהן הגדל אשר-משח אתו בשמן הקדש

35:26 ואם-יצא יצא הרצח את-גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה

35:27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את-הרצח אין לו דם

35:28 כי בעיר מקלטו ישב עד-מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל-ארץ אחזתו

35:29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם

35:30 כל-מכה-נפש לפי עדים ירצח את-הרצח ועד אחד לא-יענה בנפש למות

35:31 ולא-תקחו כפר לנפש רצח אשר-הוא רשע למות כי-מות יומת

35:32 ולא-תקחו כפר לנוס אל-עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד-מות הכהן

35:33 ולא-תחניפו את-הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את-הארץ ולארץ לא-יכפר לדם אשר שפך-בה כי-אם בדם שפכו

35:34 ולא תטמא את-הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל

36:1 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני-גלעד בן-מכיר בן-מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל

36:2 ויאמרו את-אדני צוה יהוה לתת את-הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את-נחלת צלפחד אחינו לבנתיו

36:3 והיו לאחד מבני שבטי בני-ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע

36:4 ואם-יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן

36:5 ויצו משה את-בני ישראל על-פי יהוה לאמר כן מטה בני-יוסף דברים

36:6 זה הדבר אשר-צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים

36:7 ולא-תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל-מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל

36:8 וכל-בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו

36:9 ולא-תסב נחלה ממטה למטה אחר כי-איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל

36:10 כאשר צוה יהוה את-משה כן עשו בנות צלפחד

36:11 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים

36:12 ממשפחת בני-מנשה בן-יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על-מטה משפחת אביהן

36:13 אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד-משה אל-בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו