1:1 ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה-לנו אל-הכנעני בתחלה להלחם בו
1:2 ויאמר יהוה יהודה יעלה הנה נתתי את-הארץ בידו
1:3 ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם-אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון
1:4 ויעל יהודה ויתן יהוה את-הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש
1:5 וימצאו את-אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את-הכנעני ואת-הפרזי
1:6 וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אתו ויקצצו את-בהנות ידיו ורגליו
1:7 ויאמר אדני-בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני כאשר עשיתי כן שלם-לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם
1:8 וילחמו בני-יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי-חרב ואת-העיר שלחו באש
1:9 ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה
1:10 וילך יהודה אל-הכנעני היושב בחברון ושם-חברון לפנים קרית ארבע ויכו את-ששי ואת-אחימן ואת-תלמי
1:11 וילך משם אל-יושבי דביר ושם-דביר לפנים קרית-ספר
1:12 ויאמר כלב אשר-יכה את-קרית-ספר ולכדה ונתתי לו את-עכסה בתי לאשה
1:13 וילכדה עתניאל בן-קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן-לו את-עכסה בתו לאשה
1:14 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת-אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר-לה כלב מה-לך
1:15 ותאמר לו הבה-לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן-לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית
1:16 ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את-בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את-העם
1:17 וילך יהודה את-שמעון אחיו ויכו את-הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את-שם-העיר חרמה
1:18 וילכד יהודה את-עזה ואת-גבולה ואת-אשקלון ואת-גבולה ואת-עקרון ואת-גבולה
1:19 ויהי יהוה את-יהודה וירש את-ההר כי לא להוריש את-ישבי העמק כי-רכב ברזל להם
1:20 ויתנו לכלב את-חברון כאשר דבר משה ויורש משם את-שלשה בני הענק
1:21 ואת-היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את-בני בנימן בירושלם עד היום הזה
1:22 ויעלו בית-יוסף גם-הם בית-אל ויהוה עמם
1:23 ויתירו בית-יוסף בבית-אל ושם-העיר לפנים לוז
1:24 ויראו השמרים איש יוצא מן-העיר ויאמרו לו הראנו נא את-מבוא העיר ועשינו עמך חסד
1:25 ויראם את-מבוא העיר ויכו את-העיר לפי-חרב ואת-האיש ואת-כל-משפחתו שלחו
1:26 וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה
1:27 ולא-הוריש מנשה את-בית-שאן ואת-בנותיה ואת-תענך ואת-בנתיה ואת-ישב דור ואת-בנותיה ואת-יושבי יבלעם ואת-בנתיה ואת-יושבי מגדו ואת-בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת
1:28 ויהי כי-חזק ישראל וישם את-הכנעני למס והוריש לא הורישו
1:29 ואפרים לא הוריש את-הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר
1:30 זבולן לא הוריש את-יושבי קטרון ואת-יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס
1:31 אשר לא הוריש את-ישבי עכו ואת-יושבי צידון ואת-אחלב ואת-אכזיב ואת-חלבה ואת-אפיק ואת-רחב
1:32 וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ כי לא הורישו
1:33 נפתלי לא-הוריש את-ישבי בית-שמש ואת-ישבי בית-ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית-שמש ובית ענת היו להם למס
1:34 וילחצו האמרי את-בני-דן ההרה כי-לא נתנו לרדת לעמק
1:35 ויואל האמרי לשבת בהר-חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית-יוסף ויהיו למס
1:36 וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה
2:1 ויעל מלאך-יהוה מן-הגלגל אל-הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל-הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא-אפר בריתי אתכם לעולם
2:2 ואתם לא-תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא-שמעתם בקלי מה-זאת עשיתם
2:3 וגם אמרתי לא-אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש
2:4 ויהי כדבר מלאך יהוה את-הדברים האלה אל-כל-בני ישראל וישאו העם את-קולם ויבכו
2:5 ויקראו שם-המקום ההוא בכים ויזבחו-שם ליהוה
2:6 וישלח יהושע את-העם וילכו בני-ישראל איש לנחלתו לרשת את-הארץ
2:7 ויעבדו העם את-יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל-מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל
2:8 וימת יהושע בן-נון עבד יהוה בן-מאה ועשר שנים
2:9 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת-חרס בהר אפרים מצפון להר-געש
2:10 וגם כל-הדור ההוא נאספו אל-אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא-ידעו את-יהוה וגם את-המעשה אשר עשה לישראל
2:11 ויעשו בני-ישראל את-הרע בעיני יהוה ויעבדו את-הבעלים
2:12 ויעזבו את-יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את-יהוה
2:13 ויעזבו את-יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות
2:14 ויחר-אף יהוה בישראל ויתנם ביד-שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא-יכלו עוד לעמד לפני אויביהם
2:15 בכל אשר יצאו יד-יהוה היתה-בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד
2:16 ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם
2:17 וגם אל-שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן-הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות-יהוה לא-עשו כן
2:18 וכי-הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם-השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי-ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם
2:19 והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה
2:20 ויחר-אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את-בריתי אשר צויתי את-אבותם ולא שמעו לקולי
2:21 גם-אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן-הגוים אשר-עזב יהושע וימת
2:22 למען נסות בם את-ישראל השמרים הם את-דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם-לא
2:23 וינח יהוה את-הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד-יהושע
3:1 ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את-ישראל את כל-אשר לא-ידעו את כל-מלחמות כנען
3:2 רק למען דעת דרות בני-ישראל ללמדם מלחמה רק אשר-לפנים לא ידעום
3:3 חמשת סרני פלשתים וכל-הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת
3:4 ויהיו לנסות בם את-ישראל לדעת הישמעו את-מצות יהוה אשר-צוה את-אבותם ביד-משה
3:5 ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי
3:6 ויקחו את-בנותיהם להם לנשים ואת-בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את-אלהיהם
3:7 ויעשו בני-ישראל את-הרע בעיני יהוה וישכחו את-יהוה אלהיהם ויעבדו את-הבעלים ואת-האשרות
3:8 ויחר-אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני-ישראל את-כושן רשעתים שמנה שנים
3:9 ויזעקו בני-ישראל אל-יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן-קנז אחי כלב הקטן ממנו
3:10 ותהי עליו רוח-יהוה וישפט את-ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את-כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים
3:11 ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן-קנז
3:12 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את-עגלון מלך-מואב על-ישראל על כי-עשו את-הרע בעיני יהוה
3:13 ויאסף אליו את-בני עמון ועמלק וילך ויך את-ישראל ויירשו את-עיר התמרים
3:14 ויעבדו בני-ישראל את-עגלון מלך-מואב שמונה עשרה שנה
3:15 ויזעקו בני-ישראל אל-יהוה ויקם יהוה להם מושיע את-אהוד בן-גרא בן-הימיני איש אטר יד-ימינו וישלחו בני-ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב
3:16 ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו
3:17 ויקרב את-המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד
3:18 ויהי כאשר כלה להקריב את-המנחה וישלח את-העם נשאי המנחה
3:19 והוא שב מן-הפסילים אשר את-הגלגל ויאמר דבר-סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל-העמדים עליו
3:20 ואהוד בא אליו והוא-ישב בעלית המקרה אשר-לו לבדו ויאמר אהוד דבר-אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא
3:21 וישלח אהוד את-יד שמאלו ויקח את-החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו
3:22 ויבא גם-הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה
3:23 ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל
3:24 והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את-רגליו בחדר המקרה
3:25 ויחילו עד-בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את-המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת
3:26 ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את-הפסילים וימלט השעירתה
3:27 ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני-ישראל מן-ההר והוא לפניהם
3:28 ויאמר אלהם רדפו אחרי כי-נתן יהוה את-איביכם את-מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את-מעברות הירדן למואב ולא-נתנו איש לעבר
3:29 ויכו את-מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל-שמן וכל-איש חיל ולא נמלט איש
3:30 ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה
3:31 ואחריו היה שמגר בן-ענת ויך את-פלשתים שש-מאות איש במלמד הבקר וישע גם-הוא את-ישראל
4:1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת
4:2 וימכרם יהוה ביד יבין מלך-כנען אשר מלך בחצור ושר-צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים
4:3 ויצעקו בני-ישראל אל-יהוה כי תשע מאות רכב-ברזל לו והוא לחץ את-בני ישראל בחזקה עשרים שנה
4:4 ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את-ישראל בעת ההיא
4:5 והיא יושבת תחת-תמר דבורה בין הרמה ובין בית-אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט
4:6 ותשלח ותקרא לברק בן-אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי-ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון
4:7 ומשכתי אליך אל-נחל קישון את-סיסרא שר-צבא יבין ואת-רכבו ואת-המונו ונתתיהו בידך
4:8 ויאמר אליה ברק אם-תלכי עמי והלכתי ואם-לא תלכי עמי לא אלך
4:9 ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על-הדרך אשר אתה הולך כי ביד-אשה ימכר יהוה את-סיסרא ותקם דבורה ותלך עם-ברק קדשה
4:10 ויזעק ברק את-זבולן ואת-נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה
4:11 וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד-אלון בצענים אשר את-קדש
4:12 ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן-אבינעם הר-תבור
4:13 ויזעק סיסרא את-כל-רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת-כל-העם אשר אתו מחרשת הגוים אל-נחל קישון
4:14 ותאמר דברה אל-ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את-סיסרא בידך הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו
4:15 ויהם יהוה את-סיסרא ואת-כל-הרכב ואת-כל-המחנה לפי-חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו
4:16 וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל-מחנה סיסרא לפי-חרב לא נשאר עד-אחד
4:17 וסיסרא נס ברגליו אל-אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך-חצור ובין בית חבר הקיני
4:18 ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל-תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה
4:19 ויאמר אליה השקיני-נא מעט-מים כי צמאתי ותפתח את-נאוד החלב ותשקהו ותכסהו
4:20 ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם-איש יבוא ושאלך ואמר היש-פה איש ואמרת אין
4:21 ותקח יעל אשת-חבר את-יתד האהל ותשם את-המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את-היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא-נרדם ויעף וימת
4:22 והנה ברק רדף את-סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את-האיש אשר-אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו
4:23 ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך-כנען לפני בני ישראל
4:24 ותלך יד בני-ישראל הלוך וקשה על יבין מלך-כנען עד אשר הכריתו את יבין מלך-כנען
5:1 ותשר דבורה וברק בן-אבינעם ביום ההוא לאמר
5:2 בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה
5:3 שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל
5:4 יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם-שמים נטפו גם-עבים נטפו מים
5:5 הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל
5:6 בימי שמגר בן-ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות
5:7 חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל
5:8 יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם-יראה ורמח בארבעים אלף בישראל
5:9 לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה
5:10 רכבי אתנות צחרות ישבי על-מדין והלכי על-דרך שיחו
5:11 מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם-יהוה
5:12 עורי עורי דבורה עורי עורי דברי-שיר קום ברק ושבה שביך בן-אבינעם
5:13 אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד-לי בגבורים
5:14 מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר
5:15 ושרי ביששכר עם-דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי-לב
5:16 למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי-לב
5:17 גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון
5:18 זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה
5:19 באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על-מי מגדו בצע כסף לא לקחו
5:20 מן-שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם-סיסרא
5:21 נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז
5:22 אז הלמו עקבי-סוס מדהרות דהרות אביריו
5:23 אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא-באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים
5:24 תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך
5:25 מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה
5:26 ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו
5:27 בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד
5:28 בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו
5:29 חכמות שרותיה תענינה אף-היא תשיב אמריה לה
5:30 הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל
5:31 כן יאבדו כל-אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה
6:1 ויעשו בני-ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד-מדין שבע שנים
6:2 ותעז יד-מדין על-ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את-המנהרות אשר בהרים ואת-המערות ואת-המצדות
6:3 והיה אם-זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני-קדם ועלו עליו
6:4 ויחנו עליהם וישחיתו את-יבול הארץ עד-בואך עזה ולא-ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור
6:5 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי-ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה
6:6 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני-ישראל אל-יהוה
6:7 ויהי כי-זעקו בני-ישראל אל-יהוה על אדות מדין
6:8 וישלח יהוה איש נביא אל-בני ישראל ויאמר להם כה-אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים
6:9 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל-לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את-ארצם
6:10 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את-אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי
6:11 ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין
6:12 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל
6:13 ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל-זאת ואיה כל-נפלאתיו אשר ספרו-לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף-מדין
6:14 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את-ישראל מכף מדין הלא שלחתיך
6:15 ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את-ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי
6:16 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את-מדין כאיש אחד
6:17 ויאמר אליו אם-נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי
6:18 אל-נא תמש מזה עד-באי אליך והצאתי את-מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך
6:19 וגדעון בא ויעש גדי-עזים ואיפת-קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל-תחת האלה ויגש
6:20 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את-הבשר ואת-המצות והנח אל-הסלע הלז ואת-המרק שפוך ויעש כן
6:21 וישלח מלאך יהוה את-קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן-הצור ותאכל את-הבשר ואת-המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו
6:22 וירא גדעון כי-מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי-על-כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל-פנים
6:23 ויאמר לו יהוה שלום לך אל-תירא לא תמות
6:24 ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא-לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי
6:25 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את-פר-השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את-מזבח הבעל אשר לאביך ואת-האשרה אשר-עליו תכרת
6:26 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את-הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת
6:27 ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את-בית אביו ואת-אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה
6:28 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר-עליו כרתה ואת הפר השני העלה על-המזבח הבנוי
6:29 ויאמרו איש אל-רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן-יואש עשה הדבר הזה
6:30 ויאמרו אנשי העיר אל-יואש הוצא את-בנך וימת כי נתץ את-מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר-עליו
6:31 ויאמר יואש לכל אשר-עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם-אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד-הבקר אם-אלהים הוא ירב לו כי נתץ את-מזבחו
6:32 ויקרא-לו ביום-ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את-מזבחו
6:33 וכל-מדין ועמלק ובני-קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל
6:34 ורוח יהוה לבשה את-גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו
6:35 ומלאכים שלח בכל-מנשה ויזעק גם-הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם
6:36 ויאמר גדעון אל-האלהים אם-ישך מושיע בידי את-ישראל כאשר דברת
6:37 הנה אנכי מציג את-גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על-הגזה לבדה ועל-כל-הארץ חרב וידעתי כי-תושיע בידי את-ישראל כאשר דברת
6:38 ויהי-כן וישכם ממחרת ויזר את-הגזה וימץ טל מן-הגזה מלוא הספל מים
6:39 ויאמר גדעון אל-האלהים אל-יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא-רק-הפעם בגזה יהי-נא חרב אל-הגזה לבדה ועל-כל-הארץ יהיה-טל
6:40 ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי-חרב אל-הגזה לבדה ועל-כל-הארץ היה טל
7:1 וישכם ירבעל הוא גדעון וכל-העם אשר אתו ויחנו על-עין חרד ומחנה מדין היה-לו מצפון מגבעת המורה בעמק
7:2 ויאמר יהוה אל-גדעון רב העם אשר אתך מתתי את-מדין בידם פן-יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי
7:3 ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי-ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן-העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו
7:4 ויאמר יהוה אל-גדעון עוד העם רב הורד אותם אל-המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר-אמר אליך זה לא-ילך עמך הוא לא ילך
7:5 ויורד את-העם אל-המים ויאמר יהוה אל-גדעון כל אשר-ילק בלשונו מן-המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר-יכרע על-ברכיו לשתות
7:6 ויהי מספר המלקקים בידם אל-פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על-ברכיהם לשתות מים
7:7 ויאמר יהוה אל-גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את-מדין בידך וכל-העם ילכו איש למקמו
7:8 ויקחו את-צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל-איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש-מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק
7:9 ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך
7:10 ואם-ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל-המחנה
7:11 ושמעת מה-ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל-קצה החמשים אשר במחנה
7:12 ומדין ועמלק וכל-בני-קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל-שפת הים לרב
7:13 ויבא גדעון והנה-איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד-האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל
7:14 ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם-חרב גדעון בן-יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את-מדין ואת-כל-המחנה
7:15 ויהי כשמע גדעון את-מספר החלום ואת-שברו וישתחו וישב אל-מחנה ישראל ויאמר קומו כי-נתן יהוה בידכם את-מחנה מדין
7:16 ויחץ את-שלש-מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד-כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים
7:17 ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר-אעשה כן תעשון
7:18 ותקעתי בשופר אנכי וכל-אשר אתי ותקעתם בשופרות גם-אתם סביבות כל-המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון
7:19 ויבא גדעון ומאה-איש אשר-אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את-השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם
7:20 ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד-שמאולם בלפדים וביד-ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון
7:21 ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל-המחנה ויריעו ויניסו
7:22 ויתקעו שלש-מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל-המחנה וינס המחנה עד-בית השטה צררתה עד שפת-אבל מחולה על-טבת
7:23 ויצעק איש-ישראל מנפתלי ומן-אשר ומן-כל-מנשה וירדפו אחרי מדין
7:24 ומלאכים שלח גדעון בכל-הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את-המים עד בית ברה ואת-הירדן ויצעק כל-איש אפרים וילכדו את-המים עד בית ברה ואת-הירדן
7:25 וילכדו שני-שרי מדין את-ערב ואת-זאב ויהרגו את-עורב בצור-עורב ואת-זאב הרגו ביקב-זאב וירדפו אל-מדין וראש-ערב וזאב הביאו אל-גדעון מעבר לירדן
8:1 ויאמרו אליו איש אפרים מה-הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה
8:2 ויאמר אליהם מה-עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר
8:3 בידכם נתן אלהים את-שרי מדין את-ערב ואת-זאב ומה-יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה
8:4 ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש-מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים
8:5 ויאמר לאנשי סכות תנו-נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי-עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין
8:6 ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי-נתן לצבאך לחם
8:7 ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את-זבח ואת-צלמנע בידי ודשתי את-בשרכם את-קוצי המדבר ואת-הברקנים
8:8 ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות
8:9 ויאמר גם-לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את-המגדל הזה
8:10 וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני-קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב
8:11 ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את-המחנה והמחנה היה בטח
8:12 וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את-שני מלכי מדין את-זבח ואת-צלמנע וכל-המחנה החריד
8:13 וישב גדעון בן-יואש מן-המלחמה מלמעלה החרס
8:14 וילכד-נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את-שרי סכות ואת-זקניה שבעים ושבעה איש
8:15 ויבא אל-אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם
8:16 ויקח את-זקני העיר ואת-קוצי המדבר ואת-הברקנים וידע בהם את אנשי סכות
8:17 ואת-מגדל פנואל נתץ ויהרג את-אנשי העיר
8:18 ויאמר אל-זבח ואל-צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך
8:19 ויאמר אחי בני-אמי הם חי-יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם
8:20 ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא-שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער
8:21 ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע-בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את-זבח ואת-צלמנע ויקח את-השהרנים אשר בצוארי גמליהם
8:22 ויאמרו איש-ישראל אל-גדעון משל-בנו גם-אתה גם-בנך גם בן-בנך כי הושעתנו מיד מדין
8:23 ויאמר אלהם גדעון לא-אמשל אני בכם ולא-ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם
8:24 ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו-לי איש נזם שללו כי-נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם
8:25 ויאמרו נתון נתן ויפרשו את-השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו
8:26 ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע-מאות זהב לבד מן-השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן-הענקות אשר בצוארי גמליהם
8:27 ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל-ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש
8:28 ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון
8:29 וילך ירבעל בן-יואש וישב בביתו
8:30 ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי-נשים רבות היו לו
8:31 ופילגשו אשר בשכם ילדה-לו גם-היא בן וישם את-שמו אבימלך
8:32 וימת גדעון בן-יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי
8:33 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים
8:34 ולא זכרו בני ישראל את-יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל-איביהם מסביב
8:35 ולא-עשו חסד עם-בית ירבעל גדעון ככל-הטובה אשר עשה עם-ישראל
9:1 וילך אבימלך בן-ירבעל שכמה אל-אחי אמו וידבר אליהם ואל-כל-משפחת בית-אבי אמו לאמר
9:2 דברו-נא באזני כל-בעלי שכם מה-טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם-משל בכם איש אחד וזכרתם כי-עצמכם ובשרכם אני
9:3 וידברו אחי-אמו עליו באזני כל-בעלי שכם את כל-הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא
9:4 ויתנו-לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו
9:5 ויבא בית-אביו עפרתה ויהרג את-אחיו בני-ירבעל שבעים איש על-אבן אחת ויותר יותם בן-ירבעל הקטן כי נחבא
9:6 ויאספו כל-בעלי שכם וכל-בית מלוא וילכו וימליכו את-אבימלך למלך עם-אלון מצב אשר בשכם
9:7 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר-גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים
9:8 הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו
9:9 ויאמר להם הזית החדלתי את-דשני אשר-בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על-העצים
9:10 ויאמרו העצים לתאנה לכי-את מלכי עלינו
9:11 ותאמר להם התאנה החדלתי את-מתקי ואת-תנובתי הטובה והלכתי לנוע על-העצים
9:12 ויאמרו העצים לגפן לכי-את מלוכי עלינו
9:13 ותאמר להם הגפן החדלתי את-תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על-העצים
9:14 ויאמרו כל-העצים אל-האטד לך אתה מלך-עלינו
9:15 ויאמר האטד אל-העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם-אין תצא אש מן-האטד ותאכל את-ארזי הלבנון
9:16 ועתה אם-באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את-אבימלך ואם-טובה עשיתם עם-ירבעל ועם-ביתו ואם-כגמול ידיו עשיתם לו
9:17 אשר-נלחם אבי עליכם וישלך את-נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין
9:18 ואתם קמתם על-בית אבי היום ותהרגו את-בניו שבעים איש על-אבן אחת ותמליכו את-אבימלך בן-אמתו על-בעלי שכם כי אחיכם הוא
9:19 ואם-באמת ובתמים עשיתם עם-ירבעל ועם-ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם-הוא בכם
9:20 ואם-אין תצא אש מאבימלך ותאכל את-בעלי שכם ואת-בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את-אבימלך
9:21 וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו
9:22 וישר אבימלך על-ישראל שלש שנים
9:23 וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי-שכם באבימלך
9:24 לבוא חמס שבעים בני-ירבעל ודמם לשום על-אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר-חזקו את-ידיו להרג את-אחיו
9:25 וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל-אשר-יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך
9:26 ויבא געל בן-עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו-בו בעלי שכם
9:27 ויצאו השדה ויבצרו את-כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את-אבימלך
9:28 ויאמר געל בן-עבד מי-אבימלך ומי-שכם כי נעבדנו הלא בן-ירבעל וזבל פקידו עבדו את-אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו
9:29 ומי יתן את-העם הזה בידי ואסירה את-אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה
9:30 וישמע זבל שר-העיר את-דברי געל בן-עבד ויחר אפו
9:31 וישלח מלאכים אל-אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן-עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את-העיר עליך
9:32 ועתה קום לילה אתה והעם אשר-אתך וארב בשדה
9:33 והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על-העיר והנה-הוא והעם אשר-אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך
9:34 ויקם אבימלך וכל-העם אשר-עמו לילה ויארבו על-שכם ארבעה ראשים
9:35 ויצא געל בן-עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר-אתו מן-המארב
9:36 וירא-געל את-העם ויאמר אל-זבל הנה-עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים
9:37 ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה-עם יורדים מעם טבור הארץ וראש-אחד בא מדרך אלון מעוננים
9:38 ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא-נא עתה והלחם בו
9:39 ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך
9:40 וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד-פתח השער
9:41 וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את-געל ואת-אחיו משבת בשכם
9:42 ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך
9:43 ויקח את-העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן-העיר ויקם עליהם ויכם
9:44 ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על-כל-אשר בשדה ויכום
9:45 ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את-העיר ואת-העם אשר-בה הרג ויתץ את-העיר ויזרעה מלח
9:46 וישמעו כל-בעלי מגדל-שכם ויבאו אל-צריח בית אל ברית
9:47 ויגד לאבימלך כי התקבצו כל-בעלי מגדל-שכם
9:48 ויעל אבימלך הר-צלמון הוא וכל-העם אשר-אתו ויקח אבימלך את-הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על-שכמו ויאמר אל-העם אשר-עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני
9:49 ויכרתו גם-כל-העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על-הצריח ויציתו עליהם את-הצריח באש וימתו גם כל-אנשי מגדל-שכם כאלף איש ואשה
9:50 וילך אבימלך אל-תבץ ויחן בתבץ וילכדה
9:51 ומגדל-עז היה בתוך-העיר וינסו שמה כל-האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על-גג המגדל
9:52 ויבא אבימלך עד-המגדל וילחם בו ויגש עד-פתח המגדל לשרפו באש
9:53 ותשלך אשה אחת פלח רכב על-ראש אבימלך ותרץ את-גלגלתו
9:54 ויקרא מהרה אל-הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן-יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת
9:55 ויראו איש-ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו
9:56 וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את-שבעים אחיו
9:57 ואת כל-רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן-ירבעל
10:1 ויקם אחרי אבימלך להושיע את-ישראל תולע בן-פואה בן-דודו איש יששכר והוא-ישב בשמיר בהר אפרים
10:2 וישפט את-ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר
10:3 ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את-ישראל עשרים ושתים שנה
10:4 ויהי-לו שלשים בנים רכבים על-שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד
10:5 וימת יאיר ויקבר בקמון
10:6 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את-הבעלים ואת-העשתרות ואת-אלהי ארם ואת-אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני-עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את-יהוה ולא עבדוהו
10:7 ויחר-אף יהוה בישראל וימכרם ביד-פלשתים וביד בני עמון
10:8 וירעצו וירצצו את-בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את-כל-בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד
10:9 ויעברו בני-עמון את-הירדן להלחם גם-ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד
10:10 ויזעקו בני ישראל אל-יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את-אלהינו ונעבד את-הבעלים
10:11 ויאמר יהוה אל-בני ישראל הלא ממצרים ומן-האמרי ומן-בני עמון ומן-פלשתים
10:12 וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם
10:13 ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא-אוסיף להושיע אתכם
10:14 לכו וזעקו אל-האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם
10:15 ויאמרו בני-ישראל אל-יהוה חטאנו עשה-אתה לנו ככל-הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה
10:16 ויסירו את-אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את-יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל
10:17 ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה
10:18 ויאמרו העם שרי גלעד איש אל-רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד
11:1 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן-אשה זונה ויולד גלעד את-יפתח
11:2 ותלד אשת-גלעד לו בנים ויגדלו בני-האשה ויגרשו את-יפתח ויאמרו לו לא-תנחל בבית-אבינו כי בן-אשה אחרת אתה
11:3 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל-יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו
11:4 ויהי מימים וילחמו בני-עמון עם-ישראל
11:5 ויהי כאשר-נלחמו בני-עמון עם-ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את-יפתח מארץ טוב
11:6 ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון
11:7 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם
11:8 ויאמרו זקני גלעד אל-יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד
11:9 ויאמר יפתח אל-זקני גלעד אם-משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש
11:10 ויאמרו זקני-גלעד אל-יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם-לא כדברך כן נעשה
11:11 וילך יפתח עם-זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את-כל-דבריו לפני יהוה במצפה
11:12 וישלח יפתח מלאכים אל-מלך בני-עמון לאמר מה-לי ולך כי-באת אלי להלחם בארצי
11:13 ויאמר מלך בני-עמון אל-מלאכי יפתח כי-לקח ישראל את-ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד-היבק ועד-הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום
11:14 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל-מלך בני עמון
11:15 ויאמר לו כה אמר יפתח לא-לקח ישראל את-ארץ מואב ואת-ארץ בני עמון
11:16 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד-ים-סוף ויבא קדשה
11:17 וישלח ישראל מלאכים אל-מלך אדום לאמר אעברה-נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל-מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש
11:18 וילך במדבר ויסב את-ארץ אדום ואת-ארץ מואב ויבא ממזרח-שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא-באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב
11:19 וישלח ישראל מלאכים אל-סיחון מלך-האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה-נא בארצך עד-מקומי
11:20 ולא-האמין סיחון את-ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את-כל-עמו ויחנו ביהצה וילחם עם-ישראל
11:21 ויתן יהוה אלהי-ישראל את-סיחון ואת-כל-עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל-ארץ האמרי יושב הארץ ההיא
11:22 ויירשו את כל-גבול האמרי מארנון ועד-היבק ומן-המדבר ועד-הירדן
11:23 ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את-האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו
11:24 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל-אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש
11:25 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן-צפור מלך מואב הרוב רב עם-ישראל אם-נלחם נלחם בם
11:26 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל-הערים אשר על-ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא-הצלתם בעת ההיא
11:27 ואנכי לא-חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון
11:28 ולא שמע מלך בני עמון אל-דברי יפתח אשר שלח אליו
11:29 ותהי על-יפתח רוח יהוה ויעבר את-הגלעד ואת-מנשה ויעבר את-מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון
11:30 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם-נתון תתן את-בני עמון בידי
11:31 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה
11:32 ויעבר יפתח אל-בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו
11:33 ויכם מערוער ועד-בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל
11:34 ויבא יפתח המצפה אל-ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין-לו ממנו בן או-בת
11:35 ויהי כראותו אותה ויקרע את-בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי-פי אל-יהוה ולא אוכל לשוב
11:36 ותאמר אליו אבי פציתה את-פיך אל-יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון
11:37 ותאמר אל-אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על-ההרים ואבכה על-בתולי אנכי ורעיתי
11:38 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על-בתוליה על-ההרים
11:39 ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל-אביה ויעש לה את-נדרו אשר נדר והיא לא-ידעה איש ותהי-חק בישראל
11:40 מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת-יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה
12:1 ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני-עמון ולנו לא קראת ללכת עמך ביתך נשרף עליך באש
12:2 ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני-עמון מאד ואזעק אתכם ולא-הושעתם אותי מידם
12:3 ואראה כי-אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל-בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי
12:4 ויקבץ יפתח את-כל-אנשי גלעד וילחם את-אפרים ויכו אנשי גלעד את-אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה
12:5 וילכד גלעד את-מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי-גלעד האפרתי אתה ויאמר לא
12:6 ויאמרו לו אמר-נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל-מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף
12:7 וישפט יפתח את-ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד
12:8 וישפט אחריו את-ישראל אבצן מבית לחם
12:9 ויהי-לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן-החוץ וישפט את-ישראל שבע שנים
12:10 וימת אבצן ויקבר בבית לחם
12:11 וישפט אחריו את-ישראל אילון הזבולני וישפט את-ישראל עשר שנים
12:12 וימת אלון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן
12:13 וישפט אחריו את-ישראל עבדון בן-הלל הפרעתוני
12:14 ויהי-לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על-שבעים עירם וישפט את-ישראל שמנה שנים
12:15 וימת עבדון בן-הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי
13:1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד-פלשתים ארבעים שנה
13:2 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה
13:3 וירא מלאך-יהוה אל-האשה ויאמר אליה הנה-נא את-עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן
13:4 ועתה השמרי נא ואל-תשתי יין ושכר ואל-תאכלי כל-טמא
13:5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא-יעלה על-ראשו כי-נזיר אלהים יהיה הנער מן-הבטן והוא יחל להושיע את-ישראל מיד פלשתים
13:6 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי-מזה הוא ואת-שמו לא-הגיד לי
13:7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל-תשתי יין ושכר ואל-תאכלי כל-טמאה כי-נזיר אלהים יהיה הנער מן-הבטן עד-יום מותו
13:8 ויעתר מנוח אל-יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא-נא עוד אלינו ויורנו מה-נעשה לנער היולד
13:9 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל-האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה
13:10 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר-בא ביום אלי
13:11 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל-האיש ויאמר לו האתה האיש אשר-דברת אל-האשה ויאמר אני
13:12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה-יהיה משפט-הנער ומעשהו
13:13 ויאמר מלאך יהוה אל-מנוח מכל אשר-אמרתי אל-האשה תשמר
13:14 מכל אשר-יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל-תשת וכל-טמאה אל-תאכל כל אשר-צויתיה תשמר
13:15 ויאמר מנוח אל-מלאך יהוה נעצרה-נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים
13:16 ויאמר מלאך יהוה אל-מנוח אם-תעצרני לא-אכל בלחמך ואם-תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא-ידע מנוח כי-מלאך יהוה הוא
13:17 ויאמר מנוח אל-מלאך יהוה מי שמך כי-יבא דבריך וכבדנוך
13:18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא-פלאי
13:19 ויקח מנוח את-גדי העזים ואת-המנחה ויעל על-הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים
13:20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך-יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על-פניהם ארצה
13:21 ולא-יסף עוד מלאך יהוה להראה אל-מנוח ואל-אשתו אז ידע מנוח כי-מלאך יהוה הוא
13:22 ויאמר מנוח אל-אשתו מות נמות כי אלהים ראינו
13:23 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא-לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את-כל-אלה וכעת לא השמיענו כזאת
13:24 ותלד האשה בן ותקרא את-שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה
13:25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה-דן בין צרעה ובין אשתאל
14:1 וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים
14:2 ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו-אותה לי לאשה
14:3 ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל-עמי אשה כי-אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל-אביו אותה קח-לי כי-היא ישרה בעיני
14:4 ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי-תאנה הוא-מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל
14:5 וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד-כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו
14:6 ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה
14:7 וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון
14:8 וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש
14:9 וירדהו אל-כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל-אביו ואל-אמו ויתן להם ויאכלו ולא-הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש
14:10 וירד אביהו אל-האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים
14:11 ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו
14:12 ויאמר להם שמשון אחודה-נא לכם חידה אם-הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים
14:13 ואם-לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה
14:14 ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים
14:15 ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת-שמשון פתי את-אישך ויגד-לנו את-החידה פן-נשרף אותך ואת-בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא
14:16 ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק-שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד
14:17 ותבך עליו שבעת הימים אשר-היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד-לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה
14:18 ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה-מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי
14:19 ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את-חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו
14:20 ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו
15:1 ויהי מימים בימי קציר-חטים ויפקד שמשון את-אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל-אשתי החדרה ולא-נתנו אביה לבוא
15:2 ויאמר אביה אמר אמרתי כי-שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי-נא לך תחתיה
15:3 ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי-עשה אני עמם רעה
15:4 וילך שמשון וילכד שלש-מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל-זנב וישם לפיד אחד בין-שני הזנבות בתוך
15:5 ויבער-אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד-קמה ועד-כרם זית
15:6 ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את-אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת-אביה באש
15:7 ויאמר להם שמשון אם-תעשון כזאת כי אם-נקמתי בכם ואחר אחדל
15:8 ויך אותם שוק על-ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם
15:9 ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי
15:10 ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את-שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו
15:11 וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל-סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי-משלים בנו פלשתים ומה-זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם
15:12 ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד-פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן-תפגעון בי אתם
15:13 ויאמרו לו לאמר לא כי-אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן-הסלע
15:14 הוא-בא עד-לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על-זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו
15:15 וימצא לחי-חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך-בה אלף איש
15:16 ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש
15:17 ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי
15:18 ויצמא מאד ויקרא אל-יהוה ויאמר אתה נתת ביד-עבדך את-התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים
15:19 ויבקע אלהים את-המכתש אשר-בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על-כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה
15:20 וישפט את-ישראל בימי פלשתים עשרים שנה
16:1 וילך שמשון עזתה וירא-שם אשה זונה ויבא אליה
16:2 לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו-לו כל-הלילה בשער העיר ויתחרשו כל-הלילה לאמר עד-אור הבקר והרגנהו
16:3 וישכב שמשון עד-חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער-העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם-הבריח וישם על-כתפיו ויעלם אל-ראש ההר אשר על-פני חברון
16:4 ויהי אחרי-כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה
16:5 ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן-לך איש אלף ומאה כסף
16:6 ותאמר דלילה אל-שמשון הגידה-נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך
16:7 ויאמר אליה שמשון אם-יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא-חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם
16:8 ויעלו-לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים אשר לא-חרבו ותאסרהו בהם
16:9 והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את-היתרים כאשר ינתק פתיל-הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו
16:10 ותאמר דלילה אל-שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה-נא לי במה תאסר
16:11 ויאמר אליה אם-אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא-נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם
16:12 ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט
16:13 ותאמר דלילה אל-שמשון עד-הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה אם-תארגי את-שבע מחלפות ראשי עם-המסכת
16:14 ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את-היתד הארג ואת-המסכת
16:15 ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא-הגדת לי במה כחך גדול
16:16 ויהי כי-הציקה לו בדבריה כל-הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות
16:17 ויגד-לה את-כל-לבו ויאמר לה מורה לא-עלה על-ראשי כי-נזיר אלהים אני מבטן אמי אם-גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל-האדם
16:18 ותרא דלילה כי-הגיד לה את-כל-לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי-הגיד לה את-כל-לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם
16:19 ותישנהו על-ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את-שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו
16:20 ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו
16:21 ויאחזוהו פלשתים וינקרו את-עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים
16:22 ויחל שער-ראשו לצמח כאשר גלח
16:23 וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח-גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבינו
16:24 ויראו אתו העם ויהללו את-אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את-אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את-חללינו
16:25 ויהי כי טוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק-לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים
16:26 ויאמר שמשון אל-הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני את-העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם
16:27 והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל-הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון
16:28 ויקרא שמשון אל-יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם-אחת משתי עיני מפלשתים
16:29 וילפת שמשון את-שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו
16:30 ויאמר שמשון תמות נפשי עם-פלשתים ויט בכח ויפל הבית על-הסרנים ועל-כל-העם אשר-בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו
16:31 וירדו אחיו וכל-בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את-ישראל עשרים שנה
17:1 ויהי-איש מהר-אפרים ושמו מיכיהו
17:2 ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח-לך ואתי אלית וגם אמרת באזני הנה-הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה
17:3 וישב את-אלף-ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את-הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך
17:4 וישב את-הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו
17:5 והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את-יד אחד מבניו ויהי-לו לכהן
17:6 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה
17:7 ויהי-נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר-שם
17:8 וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר-אפרים עד-בית מיכה לעשות דרכו
17:9 ויאמר-לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא
17:10 ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה-לי לאב ולכהן ואנכי אתן-לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי
17:11 ויואל הלוי לשבת את-האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו
17:12 וימלא מיכה את-יד הלוי ויהי-לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה
17:13 ויאמר מיכה עתה ידעתי כי-ייטיב יהוה לי כי היה-לי הלוי לכהן
18:1 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש-לו נחלה לשבת כי לא-נפלה לו עד-היום ההוא בתוך-שבטי ישראל בנחלה
18:2 וישלחו בני-דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני-חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את-הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את-הארץ ויבאו הר-אפרים עד-בית מיכה וילינו שם
18:3 המה עם-בית מיכה והמה הכירו את-קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי-הביאך הלם ומה-אתה עשה בזה ומה-לך פה
18:4 ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי-לו לכהן
18:5 ויאמרו לו שאל-נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה
18:6 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו-בה
18:7 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את-העם אשר-בקרבה יושבת-לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין-מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין-להם עם-אדם
18:8 ויבאו אל-אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם
18:9 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את-הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל-תעצלו ללכת לבא לרשת את-הארץ
18:10 כבאכם תבאו אל-עם בטח והארץ רחבת ידים כי-נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין-שם מחסור כל-דבר אשר בארץ
18:11 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש-מאות איש חגור כלי מלחמה
18:12 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על-כן קראו למקום ההוא מחנה-דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים
18:13 ויעברו משם הר-אפרים ויבאו עד-בית מיכה
18:14 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את-הארץ ליש ויאמרו אל-אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה-תעשו
18:15 ויסורו שמה ויבאו אל-בית-הנער הלוי בית מיכה וישאלו-לו לשלום
18:16 ושש-מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני-דן
18:17 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את-הארץ באו שמה לקחו את-הפסל ואת-האפוד ואת-התרפים ואת-המסכה והכהן נצב פתח השער ושש-מאות האיש החגור כלי המלחמה
18:18 ואלה באו בית מיכה ויקחו את-פסל האפוד ואת-התרפים ואת-המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים
18:19 ויאמרו לו החרש שים-ידך על-פיך ולך עמנו והיה-לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל
18:20 וייטב לב הכהן ויקח את-האפוד ואת-התרפים ואת-הפסל ויבא בקרב העם
18:21 ויפנו וילכו וישימו את-הטף ואת-המקנה ואת-הכבודה לפניהם
18:22 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם-בית מיכה נזעקו וידביקו את-בני-דן
18:23 ויקראו אל-בני-דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה-לך כי נזעקת
18:24 ויאמר את-אלהי אשר-עשיתי לקחתם ואת-הכהן ותלכו ומה-לי עוד ומה-זה תאמרו אלי מה-לך
18:25 ויאמרו אליו בני-דן אל-תשמע קולך עמנו פן-יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך
18:26 וילכו בני-דן לדרכם וירא מיכה כי-חזקים המה ממנו ויפן וישב אל-ביתו
18:27 והמה לקחו את אשר-עשה מיכה ואת-הכהן אשר היה-לו ויבאו על-ליש על-עם שקט ובטח ויכו אותם לפי-חרב ואת-העיר שרפו באש
18:28 ואין מציל כי רחוקה-היא מצידון ודבר אין-להם עם-אדם והיא בעמק אשר לבית-רחוב ויבנו את-העיר וישבו בה
18:29 ויקראו שם-העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם-העיר לראשנה
18:30 ויקימו להם בני-דן את-הפסל ויהונתן בן-גרשם בן-מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד-יום גלות הארץ
18:31 וישימו להם את-פסל מיכה אשר עשה כל-ימי היות בית-האלהים בשלה
19:1 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר-אפרים ויקח-לו אשה פילגש מבית לחם יהודה
19:2 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל-בית אביה אל-בית לחם יהודה ותהי-שם ימים ארבעה חדשים
19:3 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על-לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו
19:4 ויחזק-בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם
19:5 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל-חתנו סעד לבך פת-לחם ואחר תלכו
19:6 וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל-האיש הואל-נא ולין ויטב לבך
19:7 ויקם האיש ללכת ויפצר-בו חתנו וישב וילן שם
19:8 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד-נא לבבך והתמהמהו עד-נטות היום ויאכלו שניהם
19:9 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו-נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך
19:10 ולא-אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד-נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו
19:11 הם עם-יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל-אדניו לכה-נא ונסורה אל-עיר-היבוסי הזאת ונלין בה
19:12 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל-עיר נכרי אשר לא-מבני ישראל הנה ועברנו עד-גבעה
19:13 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה
19:14 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן
19:15 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף-אותם הביתה ללון
19:16 והנה איש זקן בא מן-מעשהו מן-השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא-גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני
19:17 וישא עיניו וירא את-האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא
19:18 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית-לחם יהודה עד-ירכתי הר-אפרים משם אנכי ואלך עד-בית לחם יהודה ואת-בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה
19:19 וגם-תבן גם-מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש-לי ולאמתך ולנער עם-עבדיך אין מחסור כל-דבר
19:20 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל-מחסורך עלי רק ברחוב אל-תלן
19:21 ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו
19:22 המה מיטיבים את-לבם והנה אנשי העיר אנשי בני-בליעל נסבו את-הבית מתדפקים על-הדלת ויאמרו אל-האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את-האיש אשר-בא אל-ביתך ונדענו
19:23 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל-אחי אל-תרעו נא אחרי אשר-בא האיש הזה אל-ביתי אל-תעשו את-הנבלה הזאת
19:24 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה-נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת
19:25 ולא-אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו-בה כל-הלילה עד-הבקר וישלחוה בעלות השחר
19:26 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית-האיש אשר-אדוניה שם עד-האור
19:27 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על-הסף
19:28 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על-החמור ויקם האיש וילך למקמו
19:29 ויבא אל-ביתו ויקח את-המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל
19:30 והיה כל-הראה ואמר לא-נהיתה ולא-נראתה כזאת למיום עלות בני-ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו-לכם עליה עצו ודברו
20:1 ויצאו כל-בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד-באר שבע וארץ הגלעד אל-יהוה המצפה
20:2 ויתיצבו פנות כל-העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב
20:3 וישמעו בני בנימן כי-עלו בני-ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת
20:4 ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון
20:5 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את-הבית לילה אותי דמו להרג ואת-פילגשי ענו ותמת
20:6 ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל-שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל
20:7 הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם
20:8 ויקם כל-העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו
20:9 ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל
20:10 ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל-הנבלה אשר עשה בישראל
20:11 ויאסף כל-איש ישראל אל-העיר כאיש אחד חברים
20:12 וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל-שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם
20:13 ועתה תנו את-האנשים בני-בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני-ישראל
20:14 ויאספו בני-בנימן מן-הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם-בני ישראל
20:15 ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור
20:16 מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד-ימינו כל-זה קלע באבן אל-השערה ולא יחטא
20:17 ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל-זה איש מלחמה
20:18 ויקמו ויעלו בית-אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה-לנו בתחלה למלחמה עם-בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה
20:19 ויקומו בני-ישראל בבקר ויחנו על-הגבעה
20:20 ויצא איש ישראל למלחמה עם-בנימן ויערכו אתם איש-ישראל מלחמה אל-הגבעה
20:21 ויצאו בני-בנימן מן-הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה
20:22 ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר-ערכו שם ביום הראשון
20:23 ויעלו בני-ישראל ויבכו לפני-יהוה עד-הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם-בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו
20:24 ויקרבו בני-ישראל אל-בני בנימן ביום השני
20:25 ויצא בנימן לקראתם מן-הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל-אלה שלפי חרב
20:26 ויעלו כל-בני ישראל וכל-העם ויבאו בית-אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום-ההוא עד-הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה
20:27 וישאלו בני-ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם
20:28 ופינחס בן-אלעזר בן-אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם-בני-בנימן אחי אם-אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך
20:29 וישם ישראל ארבים אל-הגבעה סביב
20:30 ויעלו בני-ישראל אל-בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל-הגבעה כפעם בפעם
20:31 ויצאו בני-בנימן לקראת העם הנתקו מן-העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית-אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל
20:32 ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן-העיר אל-המסלות
20:33 וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה-גבע
20:34 ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל-ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי-נגעת עליהם הרעה
20:35 ויגף יהוה את-בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל-אלה שלף חרב
20:36 ויראו בני-בנימן כי נגפו ויתנו איש-ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל-הארב אשר שמו אל-הגבעה
20:37 והארב החישו ויפשטו אל-הגבעה וימשך הארב ויך את-כל-העיר לפי-חרב
20:38 והמועד היה לאיש ישראל עם-הארב הרב להעלותם משאת העשן מן-העיר
20:39 ויהפך איש-ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש-ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה
20:40 והמשאת החלה לעלות מן-העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל-העיר השמימה
20:41 ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי-נגעה עליו הרעה
20:42 ויפנו לפני איש ישראל אל-דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו
20:43 כתרו את-בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח-שמש
20:44 ויפלו מבנימן שמנה-עשר אלף איש את-כל-אלה אנשי-חיל
20:45 ויפנו וינסו המדברה אל-סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד-גדעם ויכו ממנו אלפים איש
20:46 ויהי כל-הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את-כל-אלה אנשי-חיל
20:47 ויפנו וינסו המדברה אל-סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים
20:48 ואיש ישראל שבו אל-בני בנימן ויכום לפי-חרב מעיר מתם עד-בהמה עד כל-הנמצא גם כל-הערים הנמצאות שלחו באש
21:1 ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא-יתן בתו לבנימן לאשה
21:2 ויבא העם בית-אל וישבו שם עד-הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול
21:3 ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד
21:4 ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו-שם מזבח ויעלו עלות ושלמים
21:5 ויאמרו בני ישראל מי אשר לא-עלה בקהל מכל-שבטי ישראל אל-יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא-עלה אל-יהוה המצפה לאמר מות יומת
21:6 וינחמו בני ישראל אל-בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל
21:7 מה-נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת-להם מבנותינו לנשים
21:8 ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא-עלה אל-יהוה המצפה והנה לא בא-איש אל-המחנה מיביש גלעד אל-הקהל
21:9 ויתפקד העם והנה אין-שם איש מיושבי יבש גלעד
21:10 וישלחו-שם העדה שנים-עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את-יושבי יבש גלעד לפי-חרב והנשים והטף
21:11 וזה הדבר אשר תעשו כל-זכר וכל-אשה ידעת משכב-זכר תחרימו
21:12 וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא-ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל-המחנה שלה אשר בארץ כנען
21:13 וישלחו כל-העדה וידברו אל-בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום
21:14 וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא-מצאו להם כן
21:15 והעם נחם לבנימן כי-עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל
21:16 ויאמרו זקני העדה מה-נעשה לנותרים לנשים כי-נשמדה מבנימן אשה
21:17 ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא-ימחה שבט מישראל
21:18 ואנחנו לא נוכל לתת-להם נשים מבנותינו כי-נשבעו בני-ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן
21:19 ויאמרו הנה חג-יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית-אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית-אל שכמה ומנגב ללבונה
21:20 ויצו את-בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים
21:21 וראיתם והנה אם-יצאו בנות-שילו לחול במחלות ויצאתם מן-הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן
21:22 והיה כי-יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו
21:23 ויעשו-כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן-המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל-נחלתם ויבנו את-הערים וישבו בהם
21:24 ויתהלכו משם בני-ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו
21:25 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה