1:1 דברי קהלת בן-דוד מלך בירושלם
1:2 הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל
1:3 מה-יתרון לאדם בכל-עמלו שיעמל תחת השמש
1:4 דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת
1:5 וזרח השמש ובא השמש ואל-מקומו שואף זורח הוא שם
1:6 הולך אל-דרום וסובב אל-צפון סובב סבב הולך הרוח ועל-סביבתיו שב הרוח
1:7 כל-הנחלים הלכים אל-הים והים איננו מלא אל-מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת
1:8 כל-הדברים יגעים לא-יוכל איש לדבר לא-תשבע עין לראות ולא-תמלא אזן משמע
1:9 מה-שהיה הוא שיהיה ומה-שנעשה הוא שיעשה ואין כל-חדש תחת השמש
1:10 יש דבר שיאמר ראה-זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו
1:11 אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא-יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה
1:12 אני קהלת הייתי מלך על-ישראל בירושלם
1:13 ונתתי את-לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל-אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו
1:14 ראיתי את-כל-המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח
1:15 מעות לא-יוכל לתקן וחסרון לא-יוכל להמנות
1:16 דברתי אני עם-לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל-אשר-היה לפני על-ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת
1:17 ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם-זה הוא רעיון רוח
1:18 כי ברב חכמה רב-כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב
2:1 אמרתי אני בלבי לכה-נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם-הוא הבל
2:2 לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה-זה עשה
2:3 תרתי בלבי למשוך ביין את-בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר-אראה אי-זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם
2:4 הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים
2:5 עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל-פרי
2:6 עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים
2:7 קניתי עבדים ושפחות ובני-בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם
2:8 כנסתי לי גם-כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות
2:9 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי
2:10 וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא-מנעתי את-לבי מכל-שמחה כי-לבי שמח מכל-עמלי וזה-היה חלקי מכל-עמלי
2:11 ופניתי אני בכל-מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש
2:12 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר-כבר עשוהו
2:13 וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן-הסכלות כיתרון האור מן-החשך
2:14 החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם-אני שמקרה אחד יקרה את-כלם
2:15 ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם-אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם-זה הבל
2:16 כי אין זכרון לחכם עם-הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם-הכסיל
2:17 ושנאתי את-החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי-הכל הבל ורעות רוח
2:18 ושנאתי אני את-כל-עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי
2:19 ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל-עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם-זה הבל
2:20 וסבותי אני ליאש את-לבי על כל-העמל שעמלתי תחת השמש
2:21 כי-יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל-בו יתננו חלקו גם-זה הבל ורעה רבה
2:22 כי מה-הוה לאדם בכל-עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש
2:23 כי כל-ימיו מכאבים וכעס ענינו גם-בלילה לא-שכב לבו גם-זה הבל הוא
2:24 אין-טוב באדם שיאכל ושתה והראה את-נפשו טוב בעמלו גם-זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא
2:25 כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני
2:26 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם-זה הבל ורעות רוח
3:1 לכל זמן ועת לכל-חפץ תחת השמים
3:2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע
3:3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות
3:4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד
3:5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק
3:6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך
3:7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר
3:8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום
3:9 מה-יתרון העושה באשר הוא עמל
3:10 ראיתי את-הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו
3:11 את-הכל עשה יפה בעתו גם את-העלם נתן בלבם מבלי אשר לא-ימצא האדם את-המעשה אשר-עשה האלהים מראש ועד-סוף
3:12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם-לשמוח ולעשות טוב בחייו
3:13 וגם כל-האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל-עמלו מתת אלהים היא
3:14 ידעתי כי כל-אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו
3:15 מה-שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את-נרדף
3:16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע
3:17 אמרתי אני בלבי את-הצדיק ואת-הרשע ישפט האלהים כי-עת לכל-חפץ ועל כל-המעשה שם
3:18 אמרתי אני בלבי על-דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם-בהמה המה להם
3:19 כי מקרה בני-האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן-הבהמה אין כי הכל הבל
3:20 הכל הולך אל-מקום אחד הכל היה מן-העפר והכל שב אל-העפר
3:21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ
3:22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי-הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו
4:1 ושבתי אני ואראה את-כל-העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם
4:2 ושבח אני את-המתים שכבר מתו מן-החיים אשר המה חיים עדנה
4:3 וטוב משניהם את אשר-עדן לא היה אשר לא-ראה את-המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש
4:4 וראיתי אני את-כל-עמל ואת כל-כשרון המעשה כי היא קנאת-איש מרעהו גם-זה הבל ורעות רוח
4:5 הכסיל חבק את-ידיו ואכל את-בשרו
4:6 טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח
4:7 ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש
4:8 יש אחד ואין שני גם בן ואח אין-לו ואין קץ לכל-עמלו גם-עיניו לא-תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את-נפשי מטובה גם-זה הבל וענין רע הוא
4:9 טובים השנים מן-האחד אשר יש-להם שכר טוב בעמלם
4:10 כי אם-יפלו האחד יקים את-חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו
4:11 גם אם-ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם
4:12 ואם-יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק
4:13 טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא-ידע להזהר עוד
4:14 כי-מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש
4:15 ראיתי את-כל-החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו
4:16 אין-קץ לכל-העם לכל אשר-היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו-בו כי-גם-זה הבל ורעיון רוח
4:17 שמר רגליך כאשר תלך אל-בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי-אינם יודעים לעשות רע
5:1 אל-תבהל על-פיך ולבך אל-ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על-הארץ על-כן יהיו דבריך מעטים
5:2 כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים
5:3 כאשר תדר נדר לאלהים אל-תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר-תדר שלם
5:4 טוב אשר לא-תדר משתדור ולא תשלם
5:5 אל-תתן את-פיך לחטיא את-בשרך ואל-תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על-קולך וחבל את-מעשה ידיך
5:6 כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את-האלהים ירא
5:7 אם-עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל-תתמה על-החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם
5:8 ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד
5:9 אהב כסף לא-ישבע כסף ומי-אהב בהמון לא תבואה גם-זה הבל
5:10 ברבות הטובה רבו אוכליה ומה-כשרון לבעליה כי אם-ראית עיניו
5:11 מתוקה שנת העבד אם-מעט ואם-הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון
5:12 יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו
5:13 ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה
5:14 כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא-ישא בעמלו שילך בידו
5:15 וגם-זה רעה חולה כל-עמת שבא כן ילך ומה-יתרון לו שיעמל לרוח
5:16 גם כל-ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף
5:17 הנה אשר-ראיתי אני טוב אשר-יפה לאכול-ולשתות ולראות טובה בכל-עמלו שיעמל תחת-השמש מספר ימי-חיו אשר-נתן-לו האלהים כי-הוא חלקו
5:18 גם כל-האדם אשר נתן-לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את-חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא
5:19 כי לא הרבה יזכר את-ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו
6:1 יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על-האדם
6:2 איש אשר יתן-לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר-יתאוה ולא-ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא
6:3 אם-יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי-שניו ונפשו לא-תשבע מן-הטובה וגם-קבורה לא-היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל
6:4 כי-בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה
6:5 גם-שמש לא-ראה ולא ידע נחת לזה מזה
6:6 ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל-מקום אחד הכל הולך
6:7 כל-עמל האדם לפיהו וגם-הנפש לא תמלא
6:8 כי מה-יותר לחכם מן-הכסיל מה-לעני יודע להלך נגד החיים
6:9 טוב מראה עינים מהלך-נפש גם-זה הבל ורעות רוח
6:10 מה-שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר-הוא אדם ולא-יוכל לדין עם שהתקיף ממנו
6:11 כי יש-דברים הרבה מרבים הבל מה-יתר לאדם
6:12 כי מי-יודע מה-טוב לאדם בחיים מספר ימי-חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי-יגיד לאדם מה-יהיה אחריו תחת השמש
7:1 טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו
7:2 טוב ללכת אל-בית-אבל מלכת אל-בית משתה באשר הוא סוף כל-האדם והחי יתן אל-לבו
7:3 טוב כעס משחק כי-ברע פנים ייטב לב
7:4 לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה
7:5 טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים
7:6 כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם-זה הבל
7:7 כי העשק יהולל חכם ויאבד את-לב מתנה
7:8 טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך-רוח מגבה-רוח
7:9 אל-תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח
7:10 אל-תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על-זה
7:11 טובה חכמה עם-נחלה ויתר לראי השמש
7:12 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה
7:13 ראה את-מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו
7:14 ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את-זה לעמת-זה עשה האלהים על-דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה
7:15 את-הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו
7:16 אל-תהי צדיק הרבה ואל-תתחכם יותר למה תשומם
7:17 אל-תרשע הרבה ואל-תהי סכל למה תמות בלא עתך
7:18 טוב אשר תאחז בזה וגם-מזה אל-תנח את-ידך כי-ירא אלהים יצא את-כלם
7:19 החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר
7:20 כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה-טוב ולא יחטא
7:21 גם לכל-הדברים אשר ידברו אל-תתן לבך אשר לא-תשמע את-עבדך מקללך
7:22 כי גם-פעמים רבות ידע לבך אשר גם-את קללת אחרים
7:23 כל-זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני
7:24 רחוק מה-שהיה ועמק עמק מי ימצאנו
7:25 סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות
7:26 ומוצא אני מר ממות את-האשה אשר-היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה
7:27 ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון
7:28 אשר עוד-בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל-אלה לא מצאתי
7:29 לבד ראה-זה מצאתי אשר עשה האלהים את-האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים
8:1 מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא
8:2 אני פי-מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים
8:3 אל-תבהל מפניו תלך אל-תעמד בדבר רע כי כל-אשר יחפץ יעשה
8:4 באשר דבר-מלך שלטון ומי יאמר-לו מה-תעשה
8:5 שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם
8:6 כי לכל-חפץ יש עת ומשפט כי-רעת האדם רבה עליו
8:7 כי-איננו ידע מה-שיהיה כי כאשר יהיה מי יגיד לו
8:8 אין אדם שליט ברוח לכלוא את-הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא-ימלט רשע את-בעליו
8:9 את-כל-זה ראיתי ונתון את-לבי לכל-מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו
8:10 ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן-עשו גם-זה הבל
8:11 אשר אין-נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על-כן מלא לב בני-האדם בהם לעשות רע
8:12 אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו כי גם-יודע אני אשר יהיה-טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו
8:13 וטוב לא-יהיה לרשע ולא-יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים
8:14 יש-הבל אשר נעשה על-הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם-זה הבל
8:15 ושבחתי אני את-השמחה אשר אין-טוב לאדם תחת השמש כי אם-לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר-נתן-לו האלהים תחת השמש
8:16 כאשר נתתי את-לבי לדעת חכמה ולראות את-הענין אשר נעשה על-הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה
8:17 וראיתי את-כל-מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את-המעשה אשר נעשה תחת-השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם-יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא
9:1 כי את-כל-זה נתתי אל-לבי ולבור את-כל-זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם-אהבה גם-שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם
9:2 הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא
9:3 זה רע בכל אשר-נעשה תחת השמש כי-מקרה אחד לכל וגם לב בני-האדם מלא-רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל-המתים
9:4 כי-מי אשר יבחר אל כל-החיים יש בטחון כי-לכלב חי הוא טוב מן-האריה המת
9:5 כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין-עוד להם שכר כי נשכח זכרם
9:6 גם אהבתם גם-שנאתם גם-קנאתם כבר אבדה וחלק אין-להם עוד לעולם בכל אשר-נעשה תחת השמש
9:7 לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב-טוב יינך כי כבר רצה האלהים את-מעשיך
9:8 בכל-עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על-ראשך אל-יחסר
9:9 ראה חיים עם-אשה אשר-אהבת כל-ימי חיי הבלך אשר נתן-לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר-אתה עמל תחת השמש
9:10 כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה
9:11 שבתי וראה תחת-השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי-עת ופגע יקרה את-כלם
9:12 כי גם לא-ידע האדם את-עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם
9:13 גם-זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי
9:14 עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא-אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים
9:15 ומצא בה איש מסכן חכם ומלט-הוא את-העיר בחכמתו ואדם לא זכר את-האיש המסכן ההוא
9:16 ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים
9:17 דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים
9:18 טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה
10:1 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט
10:2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו
10:3 וגם-בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא
10:4 אם-רוח המושל תעלה עליך מקומך אל-תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים
10:5 יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט
10:6 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו
10:7 ראיתי עבדים על-סוסים ושרים הלכים כעבדים על-הארץ
10:8 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש
10:9 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם
10:10 אם-קהה הברזל והוא לא-פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה
10:11 אם-ישך הנחש בלוא-לחש ואין יתרון לבעל הלשון
10:12 דברי פי-חכם חן ושפתות כסיל תבלענו
10:13 תחלת דברי-פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה
10:14 והסכל ירבה דברים לא-ידע האדם מה-שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו
10:15 עמל הכסילים תיגענו אשר לא-ידע ללכת אל-עיר
10:16 אי-לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו
10:17 אשריך ארץ שמלכך בן-חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי
10:18 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית
10:19 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את-הכל
10:20 גם במדעך מלך אל-תקלל ובחדרי משכבך אל-תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את-הקול ובעל הכנפים יגיד דבר
11:1 שלח לחמך על-פני המים כי-ברב הימים תמצאנו
11:2 תן-חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה-יהיה רעה על-הארץ
11:3 אם-ימלאו העבים גשם על-הארץ יריקו ואם-יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא
11:4 שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור
11:5 כאשר אינך יודע מה-דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את-מעשה האלהים אשר יעשה את-הכל
11:6 בבקר זרע את-זרעך ולערב אל-תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או-זה ואם-שניהם כאחד טובים
11:7 ומתוק האור וטוב לעינים לראות את-השמש
11:8 כי אם-שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את-ימי החשך כי-הרבה יהיו כל-שבא הבל
11:9 שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על-כל-אלה יביאך האלהים במשפט
11:10 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי-הילדות והשחרות הבל
12:1 וזכר את-בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא-יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין-לי בהם חפץ
12:2 עד אשר לא-תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם
12:3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות
12:4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל-בנות השיר
12:5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי-הלך האדם אל-בית עולמו וסבבו בשוק הספדים
12:6 עד אשר לא-ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על-המבוע ונרץ הגלגל אל-הבור
12:7 וישב העפר על-הארץ כשהיה והרוח תשוב אל-האלהים אשר נתנה
12:8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל
12:9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד-דעת את-העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה
12:10 בקש קהלת למצא דברי-חפץ וכתוב ישר דברי אמת
12:11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד
12:12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר
12:13 סוף דבר הכל נשמע את-האלהים ירא ואת-מצותיו שמור כי-זה כל-האדם
12:14 כי את-כל-מעשה האלהים יבא במשפט על כל-נעלם אם-טוב ואם-רע